בריטניה: רק אחד ממאה תלמידים צריך לצרוך ריטלין

רופאים בבריטניה התבקשו לרסן את רישום הריטלין לילדים היפראקטיביים, רק 1% מן הילדים צריך לצרוך ריטלין.

 

הטיימס הלונדוני, 24 ספטמבר, 2008

 

ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) צריכים להיות מטופלים בתרופת הריטלין רק במקרים חמורים, ולעולם לא כאשר הם מתחת לגיל חמש, כך על פי הנחיות בריאות רשמיות חדשות, שפורסמו בבריטניה ב 24 בספטמבר. חשש הולך וגדל, שהטיפול התרופתי נרשם בקלות יתרה להרגעתם של ילדים אלה, קיבל כעת תוקף רשמי על ידי שני 'מפקחים בכירים על ההתנהלות של מקצוע הרפואה', שכעת מנחים את הרופאים שלא לרשום תרופות לילדים ככל שהדבר אפשרי.

 

לרוב הילדים עם ADHD יש להציע עיצוב התנהגותי בשילוב עם הדרכה להורים ולמורים, כך מציעות ה'מועצה הלאומית לבריאות ולמצוינות קלינית' (NICE), ו'מרכז השיתוף הלאומי לבריאות הנפש' (NCCMH).

 

תרופות כגון ריטלין וקונצרטה (שמות מסחריים של 'מתילפנידאט') צריכות לשמש כטיפול ראשוני

 רק כאשר מאבחנים הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)חמורה, ורק לאחר שטיפול בקשיי למידה, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, הדרכת ההורים והדרכת המורים לא הועילו.

 

בעוד שעד 3% של הילדים בגיל בית הספר בבריטניה לוקים בADHD, רק כשליש עד רבע מהם ייחשבו למקרים חמורים (כ-1% מהתלמידים בלבד). בבית ספר אופייני של  1400 ילדים, בין 30 ל 40 יקבלו אבחנה שלADHD , אולם 10 תלמידים בלבד ידורגו כמקרים חמורים. (ראה עמוד 6 בקישור  להמלצות המלאות).

 

ההנחיה מדגישה שההורה הוא המחליט אם להסכים או לסרב לטיפול התרופתי.

כמו כן ההנחיה קובעת כי חייבת להיות הפרדה ברורה בין בתי הספר לבין ביצוע האבחונים.

 

עמותת מגן לזכויות אנוש קוראת למשרד הבריאות ולמשרד החינוך לאמץ את ההנחיות הבריטיות במלואן לאלתר. ומברכת על כל הגבלה בניפוק של כל סם המצוי בפקודת הסמים המסוכנים.

 

יו"ר העמותה, הגברת אלה שנר, קוראת למשרד החינוך לערוך בדיקה מיידית של מספר הילדים הנוטלים ריטלין  בכל מסגרת חינוכית בארץ, ולוודא שמספר זה לא עולה על אחוז אחד כלומר על 1 מתוך מאה תלמידים כפי שמשתמע מההנחיות הבריטיות. על פי נתוני העמותה בכיתות רבות מגיע מספר נוטלי הריטלין למעל 20%. כמות הריטלין שנופקה ב2006 בארץ הייתה רבע טון של חומר פעיל. משקל הכדורים הכולל השנתי מגיע לטונות רבים.

קיים קשר ישיר בין מספר הילדים שנוטלים ריטלין בבית הספר לבין מספר ההפניות של ילדים לאבחון פסיכיאטרי על ידי היועצות החינוכיות והפסיכולוגים של בתי הספר.

 

יש להנחות את היועצות להפחית את התצפיות על הילדים ולהתרכז בהכשרת המורים וההורים.

על משרד החינוך לחקור מנהלי בתי ספר שבהם כמות הילדים נוטלי הריטלין חורגת באופן משמעותי בחשד לנורמות חינוכיות פסולות. היות שהדבר מעיד על שימוש לרעה באבחונים ובריטלין כאמצעי ריסון ושליטה במקום מאמצים חינוכיים כנים.

 

על משרד הבריאות להוציא הנחיות מידיות לגבי הגמילה מריטלין כדי שניתן יהיה להוריד אלפי ילדים מהריטלין באופן מיידי.

 

לתקציר הנחיות הNICE הבריטי

להמלצות המלאות

ריטאלין – תעשיה של הרבה מאד כסף

צפו בסרטון המסביר מדוע דוחפים לילדים ריטאלין בכמויות סיטונאיות. בסופו של דבר הכל מתכנס לתעשיה של כסף.

הפסיכיאטרית איבחנה ילד ללא שראתה אותו

הפסיכיאטרית קבעה גורלות בלי לראות את המטופל. האין זו רשלנות רפואית פושעת?

 

הורי הנער גד מזור (שם בדוי) התלוננו באמצאות 'עמותת מגן לזכויות אנוש' על ד"ר הולן קליבלוצקי אגנס, פסיכיאטרית ביה"ס "צורים" בהוד השרון. ביה"ס זה מיועד לילדים עם קשיים נפשיים.

 

התלמיד גד מזור (שם בדוי), המאובחן כסובל מתסמונת אספרגר ואימו גברת מזור, פנו לעמותת מגן לזכויות אנוש וקבלו בפני נציג העמותה על יחס לא מקצועי בעליל מצד ד"ר הולן, אשר פגע בסיכוייו של התלמיד לרכוש השכלה ולהצליח במסגרת לימודיו. התנהלותה של ד"ר הולן אף מהווה עבירה על החוק, כפי שיפורט בהמשך.

 

בתאריך 19.5.2008, הוציאה ד"ר הולן, מכתב רשמי, בו היא קובעת כי התלמיד "אינו יכול לבקר בביה"ס עד שמצבו הנפשי יתייצב" .

 

בתאריך 16.6.08 (כחודש מאוחר יותר), נפגש התלמיד עם ד"רהולן, בליווי הוריו. האם עימתה את הולן בנוגע למכתב שהוציאה. האם הקליטה שיחה זו, ותמליל השיחה כמו גם העתק ההקלטה מצורפים לתלונה זו. בשיחתם, ד"ר הולן מודה כי לא נפגשה עם התלמיד זמן רב לפני שהוציאה את הוראת ההשעיה מביה"ס. היא מודה שההחלטה נבעה מדברים ששמעה מאחרים, להבדיל מבדיקה אישית של התלמיד.

 

לכל המעוניין תמליל השיחה כמו גם העתק ההקלטה מצויים במשרדי 'עמותת מגן לזכויות אנוש'.

(האם: מתי ישבת לדבר איתו פנים מול פנים?

ד"ר הולן: לא, לא ראיתי אותו, אבל ראיתי את ההתנהגות, הייתי נכנסת לכיתה ואני רואה אותו ובאמת כשאני נכנסת לכיתה הוא תמיד רגוע, יושב ליד מחשב לרוב…)

 

ניתן לראות שד"ר הולן מסתמכת על דברים ששמעה, מבלי לבדוק את התלמיד בעצמה. כמו כן לא נראה כל ניסיון מצד ד"רהולן לסייע לתלמיד לשפר את מצבו – הרי היא אפילו לא נפגשה עימו. עובדה זו גדלה בחומרתה לאור העובדה כי ביה"ס "צורים" אמור להתמחות בטיפול בילדים עם קשיים נפשיים.

 

הוריו של התלמיד לקחו אותו לבדיקה אצל פסיכיאטר מהמרכז לבריאות הנפש "גהה" – ד"ר ליאוניד קיקינזון מ.ר. 21979.  בדיקה זו נעשתה ב- 23.05.08 – ארבעה ימים לאחר שהורחק מביה"ס במכתבה של ד"ר כהן.  לאחר בדיקה זו ד"ר קיקינזון כותב: "מודע וצלול. התמצאות תקינה בכל המובנים. משתף פעולה באופן מלא, עונה לשאלות ומישיר מבט. ריכוז שמור. פסיכומוטוריקה: רגוע ונינוח"

 

בעקבות הדברים האלה ולאור ממצאי ההורים שבנם הוא לא המקרה היחידי, מצאו הורי הנער בעזרת עמותת מגן לזכויות אנוש להתלונן ולמצות את הדין עם דר' הולן, קליבלוצקי אגנס , על הפרות חמורות של חוק זכויות החולה ופקודת הרופאים סעיף 41 .

 

אלה שנר, יו"ר עמותת מגן לזכויות אנוש משוחחת עם רזי ברקאי על המקרה:

 

 

הוגשה תלונה למשרד החינוך נגד בית ספר תום בראשל"צ בגין עבירה על חוק זכויות החולה

בית הספר מחתים את ההורים על מסמך שמחייב להסכים לטיפול תרופתי בבית הספר

 

עמותת מגן לזכויות אנוש הגישה ביום ה' 14.8.2008 תלונה למשרד החינוך ולשרת החינוך, עם העתקים למשרד הבריאות, למשרד המשפטים ולגורמים נוספים כנגד בית ספר תום ראשל"צ.

 

לידי עמותת מגן לזכויות אנוש הגיע העתק של מסמך הנקרא "הסכם לתלמיד בבית ספר תום ראשל"צ, בית-אקשטיין"  הורים שרצו לרשום את ילדיהם למוסד נאלצו לחתום על הסכם הכולל את הסעיף הבא (סעיף 9):

" ההורים ידאגו למתן טיפול תרופתי במידה והוחלט על כך ע"י גורם מקצועי המוסמך לכך. במקרה כזה יהווה מתן הטיפול תנאי ללימודיו של התלמיד בבית הספר".

 

דרישה זו מפרה את זכותו הבסיסית של כל אדם לסרב לקבלת טיפול תרופתי בניגוד לרצונו.  זכות זו מעוגנת בחוק זכויות החולה: "לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה."  סעיף 13(א), חוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1996.  לכן דרישה זו אינה חוקית.

 

העמותה בקשה בתלונתה זו למשרד החינוך לדרוש מבית הספר להסיר לאלתר סעיף זה מההסכם עם ההורים, וכמו כן לבדוק האם בתי ספר נוספים כופים על התלמידים מתן טיפול תרופתי כתנאי ללימודים בבית הספר. העמותה טוענת, שבכל מקרה, 'גורמים רפואיים מקצועיים' מוסמכים אך ורק להמליץ על טיפול תרופתי, אולם אינם מוסמכים לחייב שום אדם להסכים להמלצה או לקבלה, לא כל שכן מוסד חינוכי, ובמיוחד כאשר מדובר על סמי מרץ מרסנים כגון ריטלין וקונצרטה הנמצאים בפקודת הסמים המסוכנים, על כל המשתמע מכך.

 

הבסיס המדעי הלקוי של מערכת האבחונים לליקויי למידה והתנהגות בארץ נחשף במחקר חדש, שהתפרסם בחודש אוגוסט 2008, של האקדמיה הלאומית למדעים בראשותה של פרופ' צביה ברזניץ מאוניברסיטה חיפה. ממחקר זה עולה שהדבר גרם בשנים האחרונות לתופעה חמורה של אבחון יתר שגוי ולא מוצדק של אלפי ילדים כלקויי למידה והתנהגות.

 

כתוצאה מהאבחון הלא מדעי נשלחים ילדים רבים מדי לנוירולוג, וכך נוצר גם רישום יתר לא סביר של סמי מרץ וסמים מרסנים כדוגמת ריטלין וקונצרטה. לפי ההתפלגות של הפרעת קשב בקרב תלמידים, בכיתה ממוצעת בחינוך הרגיל לא אמורים להיות יותר מ 2  עד 3 תלמידים לכל היותר שמאובחנים בהפרעת קשב. בפועל ישנן כיתות רגילות שבהן שליש מהתלמידים נוטלים ריטלין. עמותת מגן לזכויות אנוש מביעה דאגה רבה מה'תלות' ההולכת וגוברת, של מערכת החינוך בכך שתלמידיה ייטלו סמים. המערכת מסתמכת כיום באופן גורף על טיפול תרופתי בסמי מרץ מרסנים כדי לפתור את בעיות המשמעת וכדי לשפר את ממוצע הציונים הבית ספרי.

לדברי יו"ר עמותת מגן לזכויות אנוש, אלה שנר, על ההורים לעמוד על המשמר. הניסיונות לפגוע בזכויותיהם ולכפות עליהם אבחונים לא מדעיים ושימוש בתרופות רק ילכו ויגברו לאור המגמה הקיימת כרגע.

משמרת מחאה – המדינה גונבת ילדים

הקליקו על התמונה כדי לצפות בגודל מלא

הקליקו על התמונה כדי לצפות בגודל מלא