הג'רוזלם פוסט: פעילים חברתיים טוענים כי ידם של עובדי רווחה קלה על ההדק בהוצאת ילדים מהבית

ידם של עובדים סוציאלים קלה על ההדק בהוצאת ילדים מהבית, כך טוענים מאות הורים ופעילים חברתיים אשר התכנסו אמש בתל אביב באירוע תקשורת אשר עסק בנושא היד הקלה של פקידי סעד בהוצאת ילדים מהבית.

 

תרגום מכתבתה של רות אגלש | ג'רוזלם פוסט

 

באירוע הועלו הצעות לשינויים בחוק הקיים, חוק אשר מאפשר לפקיד סעד להתנהל באופן בלתי מרוסן ולקבל החלטות שרירותיות על גורלם של אלפי ילדים במדינת ישראל.

 

"חוק הנוער פועל לטובתם של העובדים הסוציאלים", כך אומרת איילה שטגמן פעילה חברתית בפתחו של הערב. "החוק מגבה את העובדים הסוציאלים ולא קיים כיום שום מנגנון המאפשר להורים לערער על ההחלטות הסופיות של פקידי הסעד. פקידי הסעד הם שקובעים מיהו ילד בסיכון, הם שקובעים אילו ילדים יוצאו מהבית והם שקובעים האם ניתן לערער על החלטותיהם שלהם עצמם".

 

לדברי שטגמן, שהינה אשת חינוך במקצועה, מדינת ישראל מובילה במקום הראשון בעולם בהוצאת ילדים מהבית באופן יחסי לגודל האוכלוסיה. מן הנתונים הרשמיים עולה כי כ-6,500 ילדים מוצאים מדי שנה מהבית לאומנה ופנימיות.

 

"כאשר קיימים מקרים במשפחות בהם קיים סיכון ממשי וחמור לשלומם של הילדים, העובדים הסוציאלים לעולם אינם שם כדי לפתור את הבעיה" אומרת שטגמן בהתייחסה לסדרת רציחות הילדים שאירעו לאחרונה בידי הוריהם. "ומנגד, הם משקיעים משאבים באיתור משפחות חלשות המהוות מטרה נוחה עבורם כדי שיוכלו להפעיל עליהן יד קשה".

 

שטגמן אף העבירה בקורת על רשויות הרווחה אשר מוציאות ילדים מביתם בקלות יתר בשל גירושי הורים. כ-50% מן הילדים מגיעים ממשפחות עניות ומשפחות בעלות קשיים אחרים.

 

"הבעיות המתעוררות במשפחות ניתנות לפתרון באמצעים חלופיים. במקרי גירושין יש להפעיל אמצעי גישור שונים לפתרון הסכסוך ולמשפחות עניות יש לתת תמיכה כלכלית". אומרת שטגמן.

 

בתגובה לדבריה של שטגמן, אמרה חנה סלוצקי, פקידת סעד ראשית לחוק הנוער כי "כאשר איננו מוציאים ילד בסיכון בזמן מעבירים עלינו בקורת, ומצד שני, כאשר אנו מוציאים ילדים מן הבית מאשימים אותנו כי אנו פועלים ביד קשה".

 

"צר לי שערב כגון זה מתקיים. קל להם להעביר עלינו בקורת אך במקביל הם אינם מסוגלים להציע לנו פתרונות חלופיים לטיפול בילדים בסיכון". אומרת חנה סלוצקי.

 

"האם אנו אמורים להתעלם מילדים שעוברים התעללות בידיהם הוריהם הנרקומנים או האלכוהוליסטים, או כתוצאה מתהליך קשה של גירושין?" שואלת סלוצקי.

 

סלוצקי טוענת כי תהליך הוצאת ילד מהבית הינו תהליך מורכב ומשתמשים בו רק כמוצא אחרון…

 

"עלינו להוכיח לשופט בבית המשפט כי עשינו כל שביכולתנו על מנת לעזור לילד במסגרת החיים במשפחה וכי הוצאתו מהבית נקבעה כאופציה האחרונה לפתרון…" אומרת סלוצקי.

 

דבריה של סלוצקי לא שכנעו רבים. את יעל שביתה בת ה-8 נלקחה בכפיה לאומנה לפני שנה וחצי זה בוודאי לא שכנע. יעל טוענת כי הוצאת בתה מהבית היתה לא הוגנת והתבססה על החלטה בה נקבע כי יש לפעול נגד הורים אשר מתנגדים לאופן התנהלותם של עובדי הרווחה.

 

"אויימתי מספר פעמים ע"י עובדים סוציאלים כי אם לא אשתף עימם פעולה הם יקחו ממני את בתי" אומרת יעל, גננת במקצועה אשר ביקשה להישאר בעילום שם.

 

יעל התגרשה מבעלה כתוצאה מהתעללות מינית שבוצעה על ידו בבתה עוד כשהיתה בת 4. יעל התנגדה לכך שהאב יפגש עם הילדה, אך העובדים הסוציאלים עמדו על כך שהילדה כן תיפגש עימו.

 

"העובדת הסוציאלית אמרה לבתי כי עליה להיפגש עם אביה וכי עליה לסלוח ולשכוח". אומרת יעל.

כאשר יעל ובתה סירבו להיפגש עם האב "פקידת הסעד הגיעה לבית הספר וחטפה את הילדה ללא ידיעתי" אומרת יעל.

 

בתה של יעל שוהה כיום במשפחה אומנת. "זו משפחה עם מעט חום ואהבה. בתי אינה מסתגלת שם ועוברת הזנחה. זהו מצב איום ונורא. הבאתי ילדה לעולם ולא נותנים לי לראות אותה" אומרת יעל.

 

יעל נמצאת כיום במאבקים משפטיים ארוכים ומייגעים להשבת בתה הביתה.

 

איילה שטגמן פועלת כיום עם חבר הכנסת גדעון סער בנושא. יזמה עימו הצעת חוק בנוגע לתיקון חוק שרותי הסעד הקובעת מנגנון מקצועי ומשמעותי יותר לערעור על החלטות פקידי סעד על הוצאת ילדים מהבית.

 

"אני מכנה את התהליך הזה של הוצאת ילדים מהבית בשם מערך הדממה" אומרת שטגמן. "החוק הוא לצידם של העובדים הסוציאלים. על התקשורת נאסר לדווח על מחדלים של עובדי רווחה בנושא הוצאת ילדים מהבית בשל החסיון החל על מידע בנוגע לילדים בסיכון, וכך יוצא כי הציבור אינו מודע כלל לנושא הכל כך כאוב הזה".

סיפור חטיפת נכדו של איציק מאליק באמצע ברית מילה לאימוץ סגור

סרטון הפגנה משנת 2002 נגד הוצאת ילדים מהבית ע"י משרד הרווחה עם הזמרת מירי אלוני וסבתא שזועקת לעזרה על חטיפת נכדתה ע"י עובדים סוציאלים.

כמו כן, סרטון חטיפה פושעת של תינוק באמצע ברית מילה לאימוץ סגור ע"י פקידת הסעד נורית לבנון שאף מצולמת בסרט עומדת ליד הדלת עם שוטרים ומחכה לסיום הטקס על מנת לחטוף את התינוק אל הלא נודע. פקידת הסעד חנה בן ארי היתה אף היא שותפה לפשע הזה.

כללי הזהב למניעת חטיפת ילדיכם ע"י משרד הרווחה

Social Services are SS  – כותרת מתוך אתר בריטי

 

הורים, מחר זה יכול לקרות גם לכם. עובדת סוציאלית תגיע אליכם הביתה ותוציא את ילדיכם לאומנה ופנימיות.

 

בשל אותם מקרים בודדים קשים של הורים מתעללים המהווים אחוזים בודדים מכלל המקרים ואשר אותם לא השכילו פקידי הסעד לאתר, נטפלים פקידי הסעד ממשרד הרווחה לכלל המשפחות החלשות, חפות מפשע אשר מהוות את מרבית המקרים ומוציאים את ילדיהן מהבית.

 

כך הם יוצרים עומס עבודה מלאכותי, מנפחים את מספר הילדים בסיכון ומקבלים תקציבי ענק מכספו של משלם המיסים אשר במקום שיופנה לרווחתן של אותן משפחות במצוקה, הוא מופנה לכספים המשולמים לאחזקת הפנימיות ומשפחות האומנה. כ-800 פנימיות קיימות היום בישראל – תעשיה אדירה של כסף.

 

מובא כאן מדריך כללים לאוכלוסיות חלשות, למתגרשים ולשאר המשפחות הנורמטיביות המתאר כיצד לשרוד ולנצח את עובדי משרד הרווחה. שננו ושימרו מדריך זה במקום נגיש. 

  • לעולם אל תיצרו קשר עם עובדים סוציאלים ממחלקת הרווחה בנוגע לעזרה או עצה כלשהיא בנושא של ילדים או כל נושא אחר בו מעורבת משפחה עם ילדים מתחת לגיל 18, בכלל זה עזרה כלכלית כלשהיא. עובדי רווחה ינצלו את המצב הכלכלי הקשה שלכם על מנת לכתוב לבית המשפט כי המצב הכלכלי הקשה אינו מאפשר לכם לגדל את ילדיכם 
  • אם ישנן בעיות עם בן או בת הזוג, לעולם אל תפנו לשירותי הרווחה בבקשת עזרה. אחד המהלכים הראשונים שעובד הרווחה יעשה הוא להוציא את ילדיכם מן הבית על מנת להרחיק אותם מן ה"סיכון". 
  • אם עובדים סוציאלים הוציאו לכם את הילדים מן הבית לעולם אל תחשפו בפניהם את תכניותיכם להיאבק בהם. זכרו, גם אם ילדיכם באומנה או בפנימיות הם עדיין יכולים להתקשר אליכם בטלפון או לשלוח לכם מייל באינטרנט ולספר לכם אודות העובד עליהם במוסדות הללו. 
  • חובה להקליט כל שיחה שלכם עימם. מכשיר הקלטה צריך תמיד להיות בהישג יד. מרבית ההקלטות מהוות ראיה רבת עוצמה לשקרים שנאמרו על ידם במהלך השיחה. 
  • לעולם אל תאמינו למה שהם אומרים לכם. עימדו על כך שכל הבטחה שלהם תועלה על הכתב. היו מנומסים כלפיהם, אך תמיד זכרו עובדי רווחה הינם האויבים שלכם. 
  • פקידי סעד ינסו בכוונה לגרור אתכם לכדי ויכוח קולני עימם וזאת על מנת שמאוחר יותר הם יכתבו בתסקירים שלהם לבית המשפט כי הינכם אנשים "תוקפנים ואלימים" ואף לא יהססו להגיש נגדכם תלונות במשטרה כטכניקה נוספת להוצאת ילדיכם מהבית. שימו את האגו שלכם בצד, תמיד ענו להם בשקט אך באסרטיביות גם אם הם צועקים עליכם. זכרו שוב להקליט כל שיחה עימם. 
  • עובדים סוציאלים אינם משטרה למרות שהם מתיימרים להיות כאלה במסגרת גוף מפוקפק שהם יצרו בשם "משטרת הרווחה". אי לכך, לעולם אל תפעלו על פי "עצותיהם המועילות". "עצה מועילה"  ידועה שלהם היא במקרה של גירושין, כאשר הם אומרים לכם שהברירה היחידה עבורכם לקבל משמורת על הילד היא להיפרד מבן הזוג. הם ינסו לשסע אתכם אחד בשני בשיטת "הפרד ומשול", ולוודא שהגעתם למצב בו אתם פרודים אחד מהשני, ממודרים ומבולבלים. 
  • לעיתים הם ינסו לארגן עבורכם הסדרי ראיה עם הילדים בשעות לא מקובלות כמו באמצע יום עבודה. כתוצאה מכך תאבדו את מקום עבודתכם ואף את רכושכם, ואז בבית המשפט הם יאמרו כי אינכם מסוגלים לגדל את הילדים משום שאתם מובטלים וללא רכוש. התנגדו להסדרי ראיה דרקוניים כאלה והקליטו את שיחת ההתנגדות על מנת להוכיח כי פקידת הסעד שמה במתכוון מכשולים להסדרי הראיה. 
  • לעולם אל תחתמו על שום מסמך המובא על ידם, גם אם הם אומרים כי "אתם חייבים". אינכם חייבים לחתום על שום מסמך שלהם !! פקידי סעד עובדים על בסיס מניפולציות ושקרים ומתוך ידיעה כי הצד השני אינו מכיר את החוק ולמעשה אין להם שום סמכות להחתים אתכם על שום מסמך. רק צו בית משפט מחייב אתכם. אם הם מאיימים עליכם כי יפנו לבית משפט אל תתרגשו מן האיום. הילחמו בהם באמצעות בית המשפט בלבד. אנו מודעים לאחת הבעיות הקשות בהן לרוב המשפחות העניות אין כסף לשכור עורך דין טוב וגם הם לדאבוננו מודעים לכך. היו בטוחים כי ברגע שאתם חותמים, הם ישברו את המילה שלהם משום שמה שהם אמרו בעל פה אינו מעוגן וחתום בשום מסמך, בעוד שאתם כן חתמתם. 
  • אם לאויבים שלכם נגמרה התחמושת, אל תציידו אותם בתחמושת נוספת, קרי מידע נוסף עליכם. תמיד ענו להם בתשובות לאקוניות כמו "כן, "לא", "אני לא יודע". אם תספקו להם תשובות מפורטות הם תמיד יתנו לתשובות שלכם פרשנויות מעוותות ופרשנויות אלו ישמשו אותם מאוחר יותר בבית המשפט נגדיכם. שיתוף הפעולה שלכם עימם באמצעות מידע נוסף שתספקו להם עליכם ועל ילדיכם עלול לעלות לכם באיבוד משמורת על ילדיכם לצמיתות. 
  • זיכרו!! המטרה של פקיד הסעד אינה טובת ורווחת הילד כי אם עוד ניצחון נוסף שלו בבית המשפט להוצאת ילדים מהבית. התעלמו מכל איום או סחיטה שהם מפעילים עליכם בנוסח "תעשו מה שאנו דורשים מכם ולא תסתבכו". התנגדו להם באופן מנומס כדי שלא יאשימו אתכם אחר כך באנטגוניזם ותוקפנות. 
  • לעולם אל תסכימו שילדיכם יגיע למשפחת אומנה או לכל סידור חוץ ביתי אחר גם אם זה סידור זמני עד שתתאוששו ותקומו על הרגלים. זכרו, מה שזמני הוא קבוע. הסכמה שלכם למשפחת אומנה היא למעשה הודאה מצידכם כי אינכם מסוגלים לטפל בילד והודאה זו תלווה אתכם לכל אורך חיי הילד ותשמש את פקידי הסעד נגדכם. פקידי הסעד ישכנעו את בית המשפט כי הילד צריך להמשיך לשהות בסידור חוץ ביתי עד שתשתקמו וכרגע הם אינם רואים שהשתקמתם. בדרך כלל הם יהיו עקבים בהצהרה הזו נגדכם עד להגעתו של הילד לגיל 18. 
  • התרחקו מעורכי הדין המייעצים לכם להסכים לסידור חוץ ביתי זמני בתואנה כי "אחרת תאבדו את ילדיכם לתמיד". עורכי דין כאלו הם עורכי דין המחפשים לעצמם עבודה קלה. ישנם עורכי דין, ובעיקר עורכי דין מן הסיוע המשפטי הניתן לכם חינם שיאמרו לכם שאין צורך שתעידו בבית המשפט, הם ידברו בשמכם ולפתע אתם מוצאים עצמכם מאבדים את ילדיכם בצו בית המשפט. שימו לב !! מרבית עורכי הדין מן הסיוע המשפטי בבתי המשפט לעניני משפחה ידועים כמפסידנים מקצועיים. התרחקו מהם !! רבים מהם מעמידי פנים כאילו הם בעד הלקוח בעוד שבפועל הם שליחים של הממסד. כל עורך  דין שמונע ממך מלהעיד, פטר אותו. עדיף שתייצגו את עצמכם מאשר שתיוצגו ע"י עורך דין גרוע. 
  • הורים זכרו, פקידי הסעד הם האויבים שלכם. לעולם אל תספרו מיוזמתכם להם או לבית המשפט על מקרים או מעידות שקרו לכם. אימרו את האמת אך אל תנדבו מידע מיותר אלא ענו בבית המשפט רק בתשובות של "כן" ו"לא". צייתו לצו בית המשפט. אל תשלחו את הילד לחו"ל בניגוד לצו בית משפט אבל נשים, אם אתן בהריון שום צו בית משפט אינו יכול לעצור בעדכן לנסוע לחו"ל וללדת שם את הילד. שבדיה או אירלנד הם מקומות טובים עבורכן. 
  • סרבו לכל "טיפול" שעובדי הרווחה דורשים מכם, בכלל זה טיפולי פסיכיאטריה, פסיכותרפיה, פסיכולוגיה, יעוץ וכו'). ובפרט סרבו לטיפולים הללו לאחר שילדיכם נלקחו מכם, משום שטיפולים כאלו, מכל סוג שהוא אינם אפקטיביים כאשר אתם כהורים נמצאים במצוקה רגשית קשה עקב חטיפת ילדיכם ע"י שירותי הרווחה ומצוקה זו אינה ניתנת לפתרון כל עוד ילדיכם רחוקים מכם. חוות הדעת ב"טיפולים" הללו אף משמשות את פקידי הסעד כנגדכם. הן משמשות כ"ראיה" נוספת נגדכם בבית המשפט. 
  • כאמור, העידו בבית משפט לענייני משפחה בתשובות קצרות בלבד. תשובות כמו "כן", ו-"לא" הן התשובות הטובות ביותר במרבית המקרים. לעולם אל תתלוננו ולעולם אל תסבירו שום דבר. כל הסבר מיותר שלכם יתקל בחומת התנגדות ועלול לשמש כנגדכם. דברו תמיד בטונים רגועים ואל תאיימו במעמד זה בתביעות נזיקין אזרחיות כנגד הגורמים המעורבים. תביעות נזיקין הגישו מאוחר יותר, בתום דיוני בית המשפט לענייני משפחה. 
  • נקטו בגישה של החזרת ילדים הביתה לא בגלל שהפקיעו מכם את זכויותיכם כהורים אלא משום שמשרד הרווחה הפקיע את זכויות הילדים בניגוד לאמנת זכויות הילד ולילדיכם נגרם נזק עקב השהייה במסגרת חוץ ביתית ולכן עליו לחזור הביתה, שם מקומו ושם טובתו האולטימטיבית. הגישה שלכם צריכה להיות ממוקדת בסבלו של הילד כתוצאה מהניתוק ולא בסבל שלכם. 
  • הסכימו לשתף פעולה עם "מומחים מקצועיים" רק אם יצהירו בכתב כי המטרה שלהם היא להשיב את הילדים הביתה ואין להם נגיעה ישירה או עקיפה למשרד הרווחה. הרי ברור שזה לא הוגן לחייב אתכם לעבור "טיפול" אצל "מומחה" אשר מונה מטעם בית המשפט ועובד במקביל עם משרד הרווחה, כאשר מטרתו של משרד הרווחה היא הרחקת הילד מביתו ולא החזרתו הביתה. אינכם יכולים לעבור טיפול אצל מומחה שעובד במקביל עם גוף שפועל נגדכם. יש כאן ניגוד אינטרסים. 
  • מרבית הילדים בבתי האומנה ובפנימיות עוברים שטיפת מח נגד הוריהם. שם נאמר להם יום יום כי "הוריהם אינם מסוגלים לטפל בהם…", או גרוע מכך כי "הוריהם אינם אוהבים אותם…" ו-"הוריהם נטשו אותם…". מטרת שטיפת המח היא לשכנע את הילד להשתלב במשפחה כי במשפחה החדשה הוא יקבל "בית חם ואוהב". אמירות כגון אלו נאמרות לילד הן מצד עובדים סוציאלים, הן מצד משפחות האומנה והן מצד צוותי הפנימיות. הורים, תמיד תאמרו לילדיכם כי הם נחטפו מכם ע"י חדלי אישים עבור בצע כסף, שלעולם לא תוותרו עליהם ותיאבקו תמיד להשבתם הביתה. תלחשו להם באוזן או אפילו תאמרו להם בשקט על כך למרות נוכחותם של מפקחים סוציאלים בסביבה. גם ילדים בני 3 לעולם יזכרו את מה שאמרתם להם. זהו מסר קשה להם אך הכרחי ביותר על מנת להבטיח כי ידעו תמיד שאמא ואבא נלחמים עבורם וכך ההערכה העצמית שלהם תישאר גבוהה. 
  • אם עובד סוציאלי מבקש להסתכל ברשומות הרפואיות שלכם, מן הסתם כדי למצוא נגדכם "ראיות", אזי כדי למנוע אי הבנות מיותרות, תמיד תמסרו לכל רופא או פסיכיאטר המטפל בכם מסמך המדגיש כי בשם חוק חסיון מטפל/מטופל אסור להם להעביר לאף גורם כל מידע בנוגע אליכם, בכלל זה פקיד סעד ומשטרה אלא בצו בית משפט בלבד.

אירוע תקשורת בנושא: ילדים בסיכון, לאן?

סיפורה של שירן סוטירין

שירן סוטירין איבדה את משפחתה בגיל 14. כפרס על כך שנתיימתה מהוריה ואחיה העניש אותה משרד הרווחה ושלח אותה למוסד הסגור מסילה. שירן אף נותקה מסבתה ע"י העובדים הסוציאלים שסברו כי טובתה של הנערה היא כליאתה במקום הידוע לשמצה הזה – מסילה.

שירן ברחה מן התופת של מסילה ובכך הצליחה להציל את נפשה ועתידה מפני גורל מר ואכזר. 4 שנים היא חיתה בחוץ, התפרנסה בכבוד ורכשה השכלה ועתה היא מספרת את סיפורה.

ערב עיתונאים בנושא חטיפת ילדים ע"י שירותי הרווחה

בתאריך 23.10.08 יתקיים ערב חשוב עם עורכי עיתונים ועיתונאים על הנושא "איך מדינת ישראל חוטפת ילדים מהוריהם בחסות הרווחה " .

 

האירוע הוא בחסות איגוד התקשורת בבית ציוני אמריקה בתל אביב.

 

הורים אשר חוו את נחת זרועם של קלגסי ה"רווחה" יקבלו במה לסיפור סיפוריהם.

מי מביניכם אשר שירותי הרווחה חטפו לו את ילדיו ומעוניין לספר את סיפורו בערב החשוב הזה, נא צרו עימנו קשר ונדאג לתת לכם במה אל מול התקשורת.

 

כמו כן, מי שמעוניין להגיע לערב, נא צרו עימנו קשר בנוגע למשלוח הזמנה.

 

מייל שלנו:

myfamilythoughts@gmail.com

 

בתי המשפט לעניני משפחה רוצים את הילדים שלך

איך מתנהלים בתי המשפט לעניני משפחה בארה"ב?

כך זה נראה שם.

תביעת המיליונים של האיש שחזר מן הגיהינום

עוד סיפור מזעזע של התעללות של הממסד בילדים חסרי ישע.

סיפורו של התינוק שהוכרז כמת והוחזק במשך שנים במוסד למפגרים.

דודו דאהן: "23 שנה הוחזקתי סתם במוסד ועברתי התעללויות". עכשיו הוא תובע את המדינה בסכום של 40 מליון ₪.

 

ליאור אל חי | ידיעות אחרונות, 15/09/2008

 

זהו סיפורו של איש שחזר לחיים אחרי עשרות שנים של סבל נוראי. היום הוא יגיש יחד עם אימו תביעת פיצויים ענקית נגד המדינה על סך 40 מליון שקל.

 

קוראים לו דודו דהאן (38) והוא נולד בבית החולים בטר בחיפה לאחר לידה קשה. בתביעה שהגישו דהאן ואימו באמצעות משרד עורכי הדין רענן ועופר רון נטען כי לאחר הלידה נאמר לאם כי בנה מת. היא ביקשה לראות את גופתו, אך בקשתה נדחתה לדבריה בגסות וצעקות: "התינוק מת, אין לך מה לראות". האם היתה אז בת 19 בלבד, והלידה היתה מחוץ לנישואין.

 

בתביעה נטען שדהאן כלל לא מת וכי הוחזק בבית החולים במשך חודש. אחר כך הועבר למוסד אומנה בחיפה ובגיל 3 הועבר בתיווך משרד הרווחה למשפחה אומנת. המשפחה התקשתה לגדל אותו וביקשה שיקחו אותו. התביעה נטען כי המשפחה הונחתה להעביר את דהאן למוסד למפגרים ברמלה, וזאת אף שלא סבל משום פיגור אלא בסך הכל היה ילד היפראקטיבי (האם יתכן כי ההיפראקטיביות שלו מקורה בשהות שלו 3 שנים כתינוק במוסד? תורת ההתקשרות של הפסיכולוג בולבי תומכת בהשערה זו, משום שתינוקות שנולדים אל תוך מוסד מפתחים התנהגויות היפראקטיביות)

 

23 שנה תמימות שהה דהאן באותו מוסד. בתביעה נטען כי לאורך כל השנים הללו הוא סבל מהתעללות של אנשי הצוות (זוהי "טובת הילד" של משרד הרווחה). התעללות זו כללה מכות במקלות, כליאה בצינוק חשוך, האכלה בכח של מזון מקולקל ורקוב וכאשר הקיא אולץ לאכול את מה שיצא מבטנו.

 

מורות באותו מוסד התריעו כל הזמן כי דהאן כלל אינו מתאים למסגרת הזאת וכי נתוניו האישיים גבוהים בהרבה מהחוסים שם, אך דבריהן נפלו על אוזניים ערלות.

 

בתביעה נטען כי לאורך שנים חיפש דהאן את משפחתו, אך נטען בפניו כי הוא יתום. לדברי דהאן, האפוטרופוס שלו, העובד הסוציאלי יזהר דמארי מאקים לאפוטרופסות סיפר לו כי משפחתו טבעה באניית מעפילים שהפליגה ממרוקו.

 

בגיל 30, אחרי ששהה באותו מוסד במשך 23 שנה, בוצעו חילופים בהנהלה. המנהלת החדשה הבחינה מיד כי דהאן אינו סובל משום פיגור ודרשה לשחררו. הוא אכן שוחרר והצליח למצוא את אימו הביולוגית.

 

כעת הוא מתגורר בביתה, מנסה לאסוף את השברים, להתאושש ולהתחיל בחיים חדשים. בני המשפחה מקווים שהפיצוי בו אולי יזכה יסייע לו לפתוח דף חדש ויפצה את המשפחה על שנים ארוכות של סבל.

 

התביעה, שתוגש הבוקר לבית המשפט המחוזי בחיפה, היא בין היתר נגד משרד הבריאות, נגד משרד הרווחה ונגד האפוטרופוס הכללי. טרם הוגשו כתבי הגנה. ממשרד הבריאות נמסר: "כשתתקבל התביעה היא תטופל כמקובל".

 

לסיפור המלא של דודו דהאן:

 

חלק א'         חלק ב'         חלק ג'         חלק ד'         חלק ה'

 

ידוע לנו כי קיים מספר לא מבוטל של משפחות שעברו מקרה דומה גם בבתי חולים אחרים. לכל המשפחות שנחטפו מהם תינוקות ומעוניינות במספר הטלפון של עו"ד רון. נא צרו עימנו קשר במייל ונשלח לכם את המספר.

האם שנחשדה במכירת ילדיה: "הכל בישראל נורא"

חשודה בהברחת ילדיה ללונדוןכחודש לאחר שנעצרה ונוקתה מהחשד שמכרה את הילדים היא אומרת: "ברגע שיהיה לי כסף, אני עוזבת את המדינה"

 

נתיב נחמני | ואללה

 

"מאז שנעצרתי הכל פשוט נורא", סיפרה היום (שני) האם שנעצרה ביולי השנה בחשד להזנחת ילדיה, כששלחה את בנה בן ה-9 ובתה בת ה-12 ללונדון לבדם. האישה, תושבת תל אביב בת 38, הגיעה הבוקר לבית המשפט בתל אביב להסדיר את חשבונותיה, כשבנה השלישי בן ה-4 איתה. בשיחה עם וואלה! חדשות היא מספרת שלא נטשה את ילדיה ומאז המעצר היא רק מחכה לעזוב את ישראל ולהצטרף לבנה ובתה.

 

הפרשה נחשפה כשהשלטונות הבריטיים דיווחו למשרד החוץ הישראלי כי בתה בת ה-12 של האישה, שנחתה לבדה בשדה התעופה בלונדון, מוחזקת על ידי רשויות ההגירה. בישראל האם נחשדה כי הבריחה את בתה, וחוקרי המשטרה אף העלו את החשד שהיא ניסתה למכור אותה בשל קשיים כלכליים אליהם נקלעה.

 

בחקירתה במשרדי תחנת שכונות של מחוז תל אביב סיפרה האם החשודה לחוקרים כי לא רק בתה נמצאת באנגליה, אלא גם בנה בן ה-9, שנשלח על ידה לחברתה המתגוררת באנגליה, מספר חודשים לפני כן. לדבריה, כשהשלטונות הבריטיים יצרו איתה קשר, היא סיפרה זאת גם להם, אך לטענתם הם לא איתרו את החברה בכתובת שנמסרה – דבר שחיזק את חשדות החוקרים בארץ כי הילדים נמכרו.

 

יום לאחר חשיפת הפרשה בישראל, אותר הבן האובד בבית החברה המדוברת והחשדות למכירת הילדים נשללו. למרות זאת, היא הובאה לבית משפט השלום בתל אביב, שם הוארך מעצרה בחשד להזנחת ילדיה. שבוע לאחר מכן היא שוחררה. בדיון להארכת מעצרה השופט אף הורה על שליחתה לבדיקה פסיכיאטרית כיוון שראה בכך "צורך חיוני לאור הנסיבות".

 

כחודש לאחר שחרורה, נראה שכל הגורמים המטפלים בתיק מיהרו להסיק מסקנות לגביה. את בנה בן ה-4 היא לא עוזבת לרגע ומתעקשת שיחזיק את ידה בכל עת. לדבריה, כל שרצתה הוא בטובת ילדיה כיוון שבארץ אין באפשרותה, מבחינה כלכלית, לספק את צרכיהם. לדבריה, יש בה כעס רב על כך שבמקום שרשויות הרווחה, מהם פחדה שיקחו את הילדים, יתמכו בה וינסו יחד איתה לפתור את המצב, הם מיהרו, יחד עם המשטרה לחפש אשמים בתיק. "אין לי כסף", היא אומרת, "אבל ברגע שיהיה קצת, אני עוזבת את הארץ ומצטרפת לילדים".

אוסטרליה חוקרת גניבת ילדים מהודו לאימוץ

השבועון טיים: סוכנות לאימוץ ילדים בהודו השתתפה בגניבת הילדים מהוריהם, בזיוף מסמכים על זהותם ומסירתם לאימוץ באוסטרליה תמורת כסף רב

 

משה ריינפלד | NFC

 

ממשלת אוסטרליה חוקרת דיווח בכלי התקשורת כי ילדים הודים נגנבו מהוריהם בידי רשת לסחר בילדים ונמסרו לאימוץ באוסטרליה.

 

הפרשה עוררה סערה במדינה, לאחר שאתר האינטרנט של השבועון האמריקני טיים מסר כי סוכנות לאימוץ ילדים בהודו הייתה שותפה לגניבת הילדים, זייפה את שמותיהם ופברקה את קורות חייהם, לרבות תצלומים מזויפים של האמהות, בעת שהציעה אותם לאימוץ תמורת תשלומים נכבדים. לדברי השבועון ראה הכתב שלו מסמכים של סוכנות האימוץ הנוגעים ל-13 ילדים.

 

עורך דין הודי הפועל למען זכויות האדם בארצו מסר לטיים כי מתוך כ-400 ילדים שהובאו ב-15-10 השנים שחלפו מהודו לאוסטרליה לאימוץ, 30 נגנבו מהוריהם.

 

התובע הכללי של אוסטרליה רוברט מקללנד אמר כי הוא מודע לחשדות לסחר בילדים בשני תיקי אימוץ. משרדו חוקר כעת את הדיווח של טיים. הוא אמר לכתבים בדיסני כי הסוכנות כי הוא יודע היכן מתגורר אחד מהילדים הללו, אך סירב לנקוב בשם הישוב. לדבריו, עבדה ממשלת אוסטרליה בעבר עם הסוכנות ההודית שעליה מסופר בכתבת טיים, אך הפסיקה זאת.

                                       

הילדה נגנבה כשאמה הלכה לשוק

 

השבועון האמריקני מפרט אחד מתיקי האימוץ, שבו מדובר על ילדה בת 9 מהעיר צ'נאיי, שנגנבה מביתה כאשר יצאה אמה לקניות בשוק ואומצה בשנת 2000 בידי משפחה במדינת קווינסלנד שבאוסטרליה. ממשלת קווינסלנד אומרת כי כמה ילדים מאומצים המתגוררים התחומה נגנבו כנראה מהוריהם, דיווחו כי התקשורת המקומיים.

 

השרה לביטחון הילד בממשלת קווינסלנד, מרגרט קיץ', אמרה כי לשירותי האימוץ במדינה נודע על ההאשמות בדבר חטיפות רק בשנת 2007, דיווח שירות השידור של אוסטרליה. קיץ' אמרה לטיים כי שירותי האימוץ של מדינתה משתפים פעולה עם הגופים הפדרליים כדי לחקור טענות אלה.

« Older entries