נתוני הוצאת ילדים מהבית בשנים 2002 – 2006

דוח זה מנתח את התפלגות מספר הילדים שהוצאו מהבית ע"י משרד הרווחה בצו בית משפט עפ"י ישובים, בשנים 2002-2006 , בישובים יהודים ומעורבים המונים מעל 15,000 תושבים.

 

בשנת 2006 הוצאו כ-4,000 ילדים מביתם באמצעות צו בית משפט. מספר הילדים שהוצאו בפועל גבוה הרבה יותר משום שחלקם הוצאו מביתם שלא במסגרת הליך משפטי אלא ע"י חתימה מהסכמה כביכול של ההורים. "הסכמה" זו מלווה לעיתים בלחץ אינטנסיבי ואיומים מצד פקידי הסעד המאלצים את המשפחה לחתום על מסמכי הסכמה להשמה חוץ ביתית.

 

שימו לב כי הנתונים הללו אינם כוללים ילדים שהוצאו מהבית למתקני "חירום", משום שכדי להוציא ילד רך מביתו למתקן כליאה כזה אין צורך בצו שופט אלא רק בדעתו של עובד סוציאלי, בעוד שכדי להאריך מעצר של עבריין כן יש צורך בצו שופט.

 

הדוח מתבסס על המקורות הבאים:

  • דוח נתונים גולמיים שנמסר ע"י שר הרווחה יצחק הרצוג. 
  • דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על התפלגות מספר התושבים לפי ישובים לסוף שנת 2003.
  • דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על הרמה הסוציו אקונומית של הישובים בשנת 2004 הכולל שיוך לאשכולות מדירוג 1 עד 10, כאשר הישובים בעלי הרמה הגבוהה ביותר משויכים לאשכול 10 והישובים בעלי הרמה הנמוכה ביותר משויכים לאשכול 1. אשכול מציין במידה רבה את הכנסות המשפחה. 

על אור שלום ותעשיית האומנה

קמפיין אור שלום

 

לאחרונה אנו מוצפים ב YNET בסיפורים "קורעי לב" ו"סוחטי דמעות" על ילדים עזובים ומוכי גורל אשר עברו את מקצת חייהם הקצרים במחיצתן של אמהות מרשעות או אבות אלכוהוליסטים. כולם עטורים בתיאורים מסמרי שיער אודות ילד מוזנח שנעל שתי נעליים שונות או ילד מוזנח אחר שנעל את הנעליים הפוך, או ילד שאימו שפכה אקונומיקה על כפפות השוער שלו. פשוט מזעזע….

 

את אשר אירע באמת בביתה של אותה משפחה ממנה נחטפו הילדים ע"י שירותי הרווחה לעולם לא נדע. למשפחה הזו אין נציג תקשורת שיוכל להביא לתודעת הציבור את הדרמה האמיתית שהתחוללה בבית עת באו קלגסי העובדים הסוציאליים וקרעו את הילדים מחיק משפחתם.

 

לסיפורי ה"זוועה" הללו יש תמיד צד תקשורתי אחד הוא הצד של משרד הרווחה, וקולן של המשפחות האומללות לעולם לא נשמע. הפעם משרד הרווחה יוצא בקמפיין בדמותו של ארגון אור שלום, אותו ארגון המגייס משפחות זרות שתשמשנה כמשפחות אומנה לאותם אלפי ילדים שנגזלו באכזריות ממורשתם, מסביבתם וממשפחותיהם.

תעשיית האומנה היא תעשיה מכניסה מאד שמגלגלת הרבה כסף ומפרנסת אינספור אנשים על חשבון מצוקתם של משפחות חלשות וילדים.

 

אור שלום – מלכ"ר ולא עמותה

 

בכתבה מצויין כי אור שלום הינה עמותה, אך לא ולא, אור שלום אינה עמותה. הנה תבדקו ברשם העמותות.

כמו גם באתר של אור שלום עצמה.

 

האם הינכם יודעים מה ההבדל בין עמותה ובין מלכ"ר? עמותה אינה יכולה לשלם שכר לחברי הועד, והיא מבוקרת על ידי רשם העמותות.

לעומת זאת, מלכ"ר עשוי לשלם משכורות גבוהות לעובדים, וזוהי דרך טובה לבנות עסק קטן, שבו הארגון הוא ללא כוונת רווח, אבל המקימים של הארגון, והעובדים בו הם בוודאי רוצים להרוויח.

 

משרד הרווחה מוציא מכרזים לנושאים שונים, למעונות למפגרים, לחולי נפש, וגם לאומנה.

הזוכים במכרזים, זוכים למימון נדיב. אם הזוכה היא עמותה, (למשל אקי"ם) אז יש פיקוח ציבורי על הכסף.

אם הזוכה הוא מלכ"ר (יש הרבה ארגונים פרטיים שנותנים שירותים למפגרים), אז אין פיקוח ציבורי על ניהול הכספים, אלא על ניהול השירותים בלבד.

בכל אופן, לא נראה סביר שעיתונות תיתן שירותי יח"צנות לארגון פרטי ולכן, כפי הנראה, מצויין בכתבות בYNET כי אור שלום הינה עמותה…

 

כמה כסף מכספו של משלם המיסים מבוזבז על אומנה?

 

מפקחת האומנה הארצית שלווה ליבוביץ' הצהירה כי עלות ממוצעת של אחזקת ילד באומנה היא 45,000 ₪ בשנה, כלומר 3,750 ₪ בחודש. 2500 ילדים שוהים ברגע זה באומנה, קרי עלות כוללת של כ-112 מליון ש"ח מוזרמים מדי שנה לתעשית האומנה.

 

עלות זו כוללת אף את משכורתם של עובדי אור שלום, את משכורתם של העובדים הסוציאלים אשר מנחים את המשפחה האומנת וכן החזרי הוצאות שונות למשפחות האומנה. החזרי הוצאות אלו כוללים: תשלום לפסיכולוגים (פסיכולוגים מתפרנסים מאד יפה מילדי האומנה, לעיתים רק עלות זו מגיעה לכדי 4,000 ₪ לחודש לילד), תשלום לצהרונים, תשלום לקייטנות ועוד.

 

מיותר לציין כי כאשר הילדים נמצאים בחזקת הוריהם הביולוגים העניים, משרד הרווחה לא מממן להם קייטנות, פסיכולוגים ועוד. אם הילד יגיע למשפחה אומנת עשירה היא תזכה למימון נדיב מצד משרד הרווחה.

במסמך זה של משרד הרווחה מצויינים תעריפים שונים של אחזקת ילד במשפחת אומנה. שימו לב בעמוד 2 איך משרד הרווחה מתאר ילדים חריגים כילדים מופרעים.

 

הרבה סמים פסיכיאטרים מתגלגלים בתעשית האומנה

 

תעשית התרופות הפסיכיאטריות היא תעשיה שמגלגלת הרבה כסף. בעוד שאנטיביוטיקה נוטלים כשבועיים בשנה הרי שסמים פסיכיאטרים נוטלים מדי יום, כל השנה ולכן הרווח של יצרני התרופות מהן הוא עצום.

 

על מרבית הילדים במשפחות האומנה כופים עובדי הרווחה ליטול סמים פסיכיאטרים כגון ריטלין, קונצרטה, ריספרדל ועוד. במקרים רבים נותרים ההורים הביולוגים חסרי אונים נוכח הפקעת זכויותיהם להתנגדות למתן סמים פסיכיאטרים לילדם השוהה באומנה.

 

הנה כתבה על עובדים סוציאליים שחטפו ילד בן 8 למשפחה אומנת ממבשרת ציון שסיממה אותו בסמים פסיכיאטרים כדי שיהיה לה שקט בבית. הילד התנגד למתן הסם ובסופו של דבר, לאחר מאמצים רבים חזר הביתה לחיק משפחתו הביולוגית.

 

חנה סלוצקי מודה: מסוכן לפנות לשירותי הרווחה

בראיון חושפני מודה פקידת סעד ראשית לחוק הנוער, חנה סלוצקי כי משפחות שפונות לשירותי הרווחה לקבלת עזרה מסתכנות באיבוד ילדיהן ובהטלת רפש על שמן הטוב.

סלוצקי אף מודה כי פקידי הסעד מפעילים מאניפולציות על המשפחות כאשר מחד מגלים כלפיהן אמפטיה מזוייפת למצוקתן על מנת להוציא מהן מידע ולאחר מכן משתמשים במידע הזה כדי להתלונן במשטרה ולהוציא ילדים מהבית.

כמו כן יוצאת סלוצקי נגד ארגוני האבות ומגדירה אותו כ"גל" אשר פוגע בעבודתן של פקידות הסעד.

האיחוד האירופאי פתח בחקירה נגד בתי המשפט לענייני משפחה בבריטניה

האיחוד האירופאי פתח בחקירה נגד בתי המשפט לעניני משפחה בבריטניה על חוקיות ההחלטות המתקבלות בבתי הדין הללו בנוגע להוצאת ילדים מהבית. דיונים משפטיים אשר מתנהלים באופן חשאי, תוך הסתרת פרטים מן ההורים ומן הציבור וללא כל פיקוח של גורם חיצוני.

 

בקרוב אצלנו חקירה כזו.

 

TimesOnline 2008

 

חקירה זו נפתחה בעקבות תלונות רבות שנתקבלו על שימוש לרעה שנעשה ע"י רשויות הרווחה והמשפט בחוק להגנת ילדים, כאשר עובדים סוציאליים ושופטים לעניני משפחה באנגליה מנצלים חוק זה לטובתם, עושים בו שימוש ציני לרעה ומוציאים ילדים מביתם ללא סיבה מוצדקת.

 

עיתון ה Times הבריטי פרסם סדרת כתבות בנושא בהן מתברר כי בתי הדין לעניני משפחה מסתירים מעיני הציבור ומונעים מן העיתונות והתקשורת לדעת את המתחולל בדיונים המשפטיים. השופטים מונעים מן ההורים מהם נלקחו הילדים לעיין בחומר הראיות, אם קיים כזה בכלל ואף חוסמים בפניהם גישה לפסקי דין בענינם. טענה נוספת היא כי בתי המשפט פוסקים כמעט תמיד בהתאם להמלצותיהם של העובדים הסוציאלים.

 

החקירה שהחלה החודש הזה, חודש ספטמבר ביוזמת פול רואן מן המפלגה הליברל דמוקראטית, תהיה מורכבת מועדה אשר אף תהיה נוכחת בדיונים המשפטיים בבתי המשפט לעניני משפחה.

 

צפו בדר' לין ורנל סוציולוגית וקרימינולוגית בריטית המסבירה מדוע מסוכן לפנות לשירותי הרווחה. הסבריה תקפים גם לשירותי הרווחה הישראלים:

 

 

צפו בזוג צעיר שכמעט איבדו את תינוקם לטובת המדינה בשל תלונת שווא של שכנים משועממים מסוג בלש גשש, מקרים כאלו קורים תדיר גם בישראל:

 

על מעצרים מנהליים של ילדים במרכזי חרום של משרד הרווחה

מרכזי חירום הם מתקנים אליהם מובאים ילדים שהוצאו בכפיה מביתם ע"י פקידי סעד. חטיפת הילד מתבצעת תוך נקיטת שיטות אלימות פיזית ונפשית של עובדי המדינה כלפי הילד חסר הישע והוריו.

 

ילדים אלו נחטפים ממשפחתם על סמך חשד בלבד של פקידת סעד. זו מגיעה לבית המשפחה בליווי שוטרים, ללא כל אתרעה והכנה נפשית מוקדמת לילד. המשטרה במקרה זה אינה בעלת סמכות ופועלת כמריונטה המבצעת את הוראותיה של הפקידה ללא עוררין. גם אם לא בוצעה עבירה פלילית, בסמכותה הבלעדית והעליונה של פקידת הסעד להשתמש בשוטרים על מנת לעזור לה לחטוף את הילד, וזאת שוב, רק על סמך ספקולציות סוביקטיביות שלה בלבד.

 

אין צורך בהוכחות, אין צורך בהודאות, אין צורך בראיות, אין צורך בעדויות, אין צורך בהקלטות, אין צורך בחקירות, אין צורך בצו שופט, אין צורך באישור קצין משטרה. מספיק חשד ספקולטיבי של פקידה והנה הילד מוצא עצמו בודד ומבועת במתקן כליאה מנוכר ואימתני, חשוף להתעללויות מצד מטפלים וילדים בוגרים אחרים ומשפחתו אכולה מדאגות.

 

פקידת הסעד מוסמכת להגיע לכל בית בישראל, בכל שעה, ביום ובלילה, להורות לשוטרים להתלוות אליה ולשלוף ילדים ממיטתם הישר למתקן הכליאה.

 

ישנם דיווחים רבים על פקידות סעד שמגיעות באמצע יום לימודים לגן ולבית הספר בליווי אנשי משטרה, וחוטפות את הילד מן הכיתה לעיניהם של עשרות מורים ומאות תלמידים, בשעה שהילד חסר האונים מביע התנגדות וזועק זעקות פחד ואימה. מהלך זה גורם לילד טראומה קשה, רומס באופן ברוטאלי את כבודו וזכויותיו ופוער צלקות עמוקות בנפשו של הילד, שבמקרים רבים לעולם לא מגלידות.

 

הן פקידת הסעד והן בובות השוטרים אינם טורחים אף ליידע את ההורים כי יקיריהם נלקחו מהם, והם מגלים זאת רק כאשר הילד מאחר להגיע הביתה. או אז הם מתקשרים בחרדה רבה לדווח למשטרה כי ילדם נעלם, וזו מוסרת להם באופן יבש כי עובדים סוציאלים חטפו אותו בחסות איזה חוק נוער רקוב או חוק סדרי דין נאלח.

 

האזינו לעדותה של אם חד הורית שבתה נחטפה מבית הספר ע"י מחלקת הרווחה בעירית תל אביב לאחד ממרכזי החירום הידועים לשמצה. מובא מן התכנית של שמוליק טיאר.

 

ילד מוכה במשפחה אומנת וכל העולם מכחיש

פסיכולוגית העידה בפליטת פה בבית משפט כי האמא האומנת בה טיפלה מכה את ילד האומנה. לנוכח עדותה הכחישו פקידי הסעד שנכחו באולם הדיונים וכן השופטת כי שמעו שהפסיכולוגית העידה על אלימות מצד האם. למרות הכחשותיהם אישרה המתמחה של השופטת שנכחה אף היא בדיון כי אכן שמעה את הפסיכולוגית אומרת שהאם היכתה את הילד.

 

ילד שהוכנס למשפחה אומנת החל לפתח בעיות התנהגותיות לקראת המעבר לכיתה א'.

 

הילד הגיע למשפחה האומנת ממשפחה ביולוגית ללא כל עבר של מחלות נפש, הפרעות קשב, סמים או אלכוהוליזם. הילד הוצא מביתו בהיותו בן שנה למשפחה אומנת תוך הבטחת שווא מצד רשויות הרווחה לאם הביולוגית כי שהותו של הילד במשפחה האומנת תהא זמנית בלבד. הפעוט הגיע למשפחת האומנה נקי מכל פגמים התנהגותיים או רגשיים. רשויות הרווחה משכו במתכוון את הזמניות הזו וכיום הילד כבר בן 7 ועדיין שוהה באומנה.

 

לאחרונה הידרדר מצבו הרגשי של הילד והוא החל הילד לפתח בעיות התנהגותיות ובמהלך הדיונים המשפטיים להחזרת הילד להוריו הביולוגים העידה הפסיכולוגית המטפלת במשפחת האומנה גב' אתי שפירא בק בפליטת פה כי אם האומנה מכה את הילד. למרות עדותה זו הכחישו עובדי הרווחה באולם המשפטים כולל השופטת עדנה בן לוי כי שמעו שהאמא האומנת הכתה את הילד למעט מתמחה של השופטת שאישרה כי אכן שמעה את הפסיכולוגית אומרת שהאמא הכתה את הילד.

 

האמא אף איימה על הילד כי אם ימשיך להתנהג שלא כיאות אז "יכול להיות שלא יהיה אצלה יותר".

 

עו"ד יוסי נקר המייצג את המשפחה הביולוגית הגיש תלונה במשטרת ישראל כנגד פקידות הסעד במחלקת הרווחה ביוקנעם, כנגד עמותת מט"ב וכנגד הפסיכולוגית אתי שפירא בק בגין אי דיווח על התעללות בקטין חסר ישע.

משטרת ישראל, קדימה לעבודה !!

לילדי פנימיות הישגים נמוכים בלימודים

רופא בוגר פנימיה? מדען בוגר פנימיה? פרופסור בוגר פנימיה? קשה מאד למצוא כאלו.

האומדנים מדברים על כ-75,000 ילדים שחיים כיום בישראל מחוץ לבית. כ-80% מהם בפנימיות ו20% בבתי אומנה. בעולם המערבי היחס הוא הפוך, 80% בבתי אומנה ו-20% בפנימיות.

 

מסמך על פנימיות משרד הרווחה של טלאל דולב מתאר מצב עגום של ילדי מוסדות בהקשר של הישגים בלימודים. מכון ברוקדייל, 2003:

אל המסמך

 

האם ההוצאות מן הבית היו הכרחיות?

 

בשנים האחרונות התעוררו סוגיות הקשורות להקצאת הטיפול הפנימייתי ולדפוסי השימוש בו. ממצאים מדאיגים ממחקרים שנעשו לאחרונה העלו שאלות לגבי ההחלטה על הוצאת ילד מביתו, לגבי משך השהייה במסגרת הפנימייתית ולגבי הקריטריונים ליציאה מטיפול פנימייתי. 

 

מחקר ארצי על ועדות החלטה מקומיות (דולב, בנבנישתי וטימר 2000) הצביע על ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות בכל הנוגע להשמה מחוץ לבית. העיקריים בהם היו המחסור במידע שיטתי במקרים רבים, דיונים קצרים מדי בחלופות השונות, וכן חוסר עקיבות בהחלטות על הוצאתם של ילדים מן הבית.

 

מכאן נשאלת השאלה, האם כל ההוצאות מן הבית היו הכרחיות. מחקר נוסף, שבו מומחים התבקשו לעבור על דוחות בכתב, ולהמליץ על טיפול קהילתי או על הוצאה מהבית, העלה גם הוא ספקות לגבי חלק מן ההחלטות על הוצאה מהבית. המומחים המליצו על התערבות קהילתית כמעט לכ-50% ממדגם של מקרים שהתבססו על תיאורי ילדים הנמצאים כיום בטיפול פנימייתי.

 

במחקר הארצי על ועדות החלטה נתגלו ממצאים מדאיגים גם לגבי בדיקת מצבם של הילדים שכבר נמצאים בטיפול פנימייתי. המחקר העלה כי ועדות ההחלטה בודקות את מצבם של הילדים לעתים רחוקות בלבד, וכאשר הן עושות זאת, רק שיעור מזערי מהילדים מוחזרים לביתם (דולב, בנבנישתי וטימר 2000).

 

ממצאים חדשים מתוך ההערכה של פנימיות קהילתיות ופנימיות יום מעידים גם הם שבדיקה מחודשת של  מקרים, כבסיס לאפשרות להחזרת הילד הביתה, איננה הליך סטנדרטי ברוב המסגרות הפנימייתיות.

 

אף שהחזרת הילד לביתו מוגדרת כיעד עיקרי, הן של הפנימיות הקהילתיות והן של פנימיות-היום, העובדים הסוציאליים טענו כי 53% מן הילדים שכבר שוהים בפנימיות הקהילתיות במשך שנתיים, ו-40% מן הילדים השוהים בפנימיות-יום למשך תקופה זו, יזדקקו לטיפול פנימייתי ארוך-טווח. באשר לשאר הילדים, העובדים העריכו שהם יזדקקו לפחות לעוד שנה או שנתיים של טיפול. עובדים סוציאליים המטפלים בילדים במסגרות השיקומיות, המשמשים כקבוצת השוואה במחקר ההערכה, העריכו ש-64% מן הילדים יזדקקו לטיפול ארוך-טווח במסגרות חוץ-ביתיות. ממצאים אלה מצביעים על כך שיש להגביר את המאמצים בכיוון של קיצור משמעותי של משך השהייה במסגרות הפנימייתיות.

 

רמת החינוך בפנימיות – הישגים נמוכים

 

אחד התחומים שנחשב לבעייתי ביותר הוא תחום החינוך. מספר מחקרים הצביעו על כך שילדים ונוער במערכת הפנימייתית בישראל סובלים מפערים ניכרים בתחום הלימודי. 

 

במחקר שנערך ב-1994 בעשר פנימיות נמצא כי 71% מהילדים  היו מתחת לרמת הכיתה, מהם 33% היו בפיגור של שלוש שנים או יותר (דולב וברנע, 1996). נתונים אחרונים ממערכת הפיקוח של הרף מעידים שלמחצית מהילדים בפנימיות הישגים נמוכים מן הממוצע וש-41% אינם מסתגלים למערכת הלימודית. כמו כן המחקרים מראים כי למרות הפערים הלימודיים הגדולים, הפנימיות משקיעות משאבים מוגבלים בלבד בתמיכה בתהליך הלימודי (דולב וברנע, 1996; פליישמן ואחרים, 1999). הישגיהם הלימודיים של בני נוער ברשות חסות הנוער גם הם נמוכים.

 

סקירה של הטיפול הפנימייתי בשבע מדינות כולל ישראל, אשר התבצעה לאחרונה, העלתה כי ברוב המדינות, הילדים הנמצאים בטיפול פנימייתי הם בעלי הישגים נמוכים, ואינם מצליחים להגיע ליעדים לימודיים סבירים. יתרה מכך, בכל המדינות, הרמה הלימודית שאליה מגיעים הילדים ובני הנוער בפנימיות אינה מאפשרת להם להשתתף במסלולי חינוך אקדמיים ומקצועיים טובים לאחר שעזבו את הפנימייה. מכאן ברור שיש צורך במאמץ לשיפור התוצאות בתחום זה  (McSherry and Iwanec, 2002).

 

מחקרים מן העולם מציינים סיבות שונות להישגים הלימודיים הנמוכים של צעירים בטיפול בפנימייתי (דולב וזילכה, 2000; McSherry and Iwanec, 2002). סיבות אלה קשורות לשלושה תחומים עיקריים:

 

  • ייתכן שבעקבות המעבר של הילדים לפנימייה, או ממנה – בחזרה  לקהילה, הם אינם מבקרים בבית הספר באופן סדיר, או שהם עוברים מבית ספר לבית ספר, ולכן אינם יכולים ליהנות מיתרונותיה של  המערכת הבית-ספרית;
  • חוסר התיאום ואי-לקיחת אחריות משותפת על חינוך הילדים מטעם המסגרת הפנימייתית מכאן ובית הספר מכאן;
  • והקדימות הנמוכה הניתנת לנושא הלימודי על-ידי צוות הפנימייה, שהכשרתם ועניינם מותאמים יותר לצרכיו החברתיים והרגשיים של הילד מאשר לדרישות מערכת החינוך.
פנימית כפר סבא

פנימית כפר סבא

הייתם רוצים שהילד שלכם יגדל אצל נרקומן? אצל פקידות הסעד בעירית ת"א התשובה תלויה בטובות ההנאה שהן מקבלות

יום ראשון, 24 באוגוסט 2008

לכבוד

לכבוד

1. פרופ' גבי ברבש – מנהל בית חולים איכילוב

    מרכז רפואי ע"ש סוראסקי

    רחוב וייצמן 6, תל-אביב 64239

5. ד"ר רוחמה מרטון –

    נשיאה ומייסדת רופאים לזכויות אדם –

    גולומב 52, תל-אביב 66171,

    פקס': 03-6873029

 

 

2. פרופ' אבי ישראלי – מנכ"ל משרד הבריאות

    רח' בן טבאי 2, ירושלים 93591

   פקס': 02-6783266,

mankal@moh.health.gov.il 

6. ד"ר גרסיאלה כרמון – פסיכיאטרית – חברה

    בהנהלת רופאים לזכויות אדם –

    גולומב 52, תל-אביב 66171,

    פקס': 03-6873029

 

 

3. ד"ר עוזי שי – פסיכיאטר מחוזי – לשכת

    בריאות מחוזית תל-אביב – רח' הארבעה 12,

    תל – אביב 64739, פקס': 03-5620567

 

7. ד"ר אבי הסנר – סמנכ"ל בקרת איכות

      וסיכונים מרכז רפואי – בי"ח איכילוב

      רחוב וייצמן 6, תל-אביב 64239

4. ד"ר שאול סטיר – מומחה לפסיכיאטריה

    חבר ועד סניף תל-אביב של איגוד

    הפסיכיאטריה בישראל

    בן יהודה 18, פתח-תקוה 49373,

    פקס': 03-9224966

 

   

נכבדיי שלום רב,

 

הנדון:  קבילה נגד ד"ר יוסף כלב –

מנהל היחידה למסוגלות הורית הקרן למחקרים רפואיים
מרכז רפואי ע"ש סוראסקי, בית חולים איכילוב

 

1.    הנני אמא לשני ילדים, א. וב., נמצאת במאבק הליכי גירושין קשים ומרים מבעלי בנפרד, ג. מיום 26.8.07.

2.    במסגרת הליכי גירושין אלו, ביקש ג. את המשמורת על א. ו-ב..

3.    ג. הינו משתמש קבוע בסמים. תלוי ועומד נגדו תיק סמים פתוח במשטרת ישראל מיום 24.8.2007 בעת שנעצר על ידי משטרת ישראל, נמנעה לשכת הרווחה בתל-אביב, מלהלין את הילדים בביתו של ג..

4.    ג. איננו "עובד" מספר שנים, איננו משלם מיסים למדינה, מתקיים מפעילות עבריינית, חבר בארגון פשיעה של משפ' מפורסמת, מתפרנס ממתן הלוואות בריבית קצוצה, גביית חובות בשוק האפור, מתן חסות על עסקים (פרוטקשן).

5.    ג. אמר לי מפורשות: "אני אדאג שהילדים לא יהיו אצלך. אני אשים מאה אלף דולר להוציא לך את הילדים, אני אדאג לאשפז אותך. את תהיי בבית חולים לחולי נפש". מילים אלו מוקלטות ומתומללות על ידי סטנוגרמה.

6.    את פקידות הסעד מלשכת הרווחה: עינת צור וויקי היינה, שיחד ג. קיים נגד פקידות סעד אלו, תיק פלילי ביאח"ה משטרת ישראל, בעקבות סרטון וידיאו שבו מצולמת עינת צור, כשהיא מתקרבת לעבר מכוניתו של ג., רוכנת כלפיו, מקבלת מעטפה לידיה, וממשיכה לדרכה, וכן תמלולי שיחות מוקלטות מפקידות סעד אלו, שמודות בפה מלא: "אפרים מסיע אותנו, הוא לוקח אותנו לסידורים. אנחנו ביקשנו ממנו".

7.    פקידות סעד מושחתות אלו, נפסלו!!! על ידי בית המשפט מלהגיש בתיק שלי תסקירים ו/או חוות דעת. בעקבות פקידות סעד מושחתות אלו, עברתי להתגורר בעיר גבעתיים ביום 25.12.07. פקידות סעד מושחתות אלו, מכירות אותי ואת משפחתי כשלושה חודשים!!! ספטמבר – דצמבר 2007. בגבעתיים מכירים אותי ואת משפחתי שמונה חודשים ינואר – אוגוסט 2008.

8.    דבריו של ג., בדבר מתן שוחד לפקידות סעד אלו, נאמרו 3 חודשים לפני הכרותי את דוקטור כלב.

9.    בית משפט לעניני משפחה ר"ג, השופט גיימפן, מינה את ד"ר כלב בחודש יוני 2008, כמומחה מטעמו, ליתן חוות דעת – מי המשמורן המתאים ביותר לילדים.

10. עם תחילת הפגישות שלנו עם ד"ר כלב, אמר לי ג. ביום 16.4.08:

"אני לא אשקוט עד שיקחו לך את הילדים. את תהיי באברבנל. אני אדאג שישימו אותך באברבנל. יש לי מספיק כסף לדאוג לכך ואני אביא לך פעם בחודש את הילדים שתראי איך הם לבושים כמו חיילים ממושמעים. תעשי בדיקות יא'משוגעת, מי את בכלל. עבדה אצל עופר. איזה דבר. איזה אהבלה, איזה טעות עשיתי. היא לא בסדר. הנה תראה, הפדיחה הכי גדולה שיש לי ילדים ממך. הרסה לי את הילדים, הרסה את א. ו-ב.. מסכנים הילדים…

איזה מסכנה את, יא אללה. מה עשו לך. ריסקו אותך. דוקטור כלב יבדוק אותך. את עוד תראי את זה. את לא תהיי אמא של הילדים. את עוד תראי מה אני מסוגל לעשות. איזה מסכנה את. אני מבטיח לך שאני אאשפז אותך ביחד עם דוקטור כלב באברבנל. הוא יעשה כל מה שאני יגיד לו. מילה שלי. בואי תראי."

      שיחה זו הוקלטה על ידי, ותומללה על ידי סטנוגרמה, מצ"ב נספח "א".

11. ד"ר כלב יוסף, לצורך הכנת חוות דעתו, הסתמך ברוב חוות דעתו על תסקירים ודברי אותן פקידות סעד משכבר הימים: עינת צור וויקי היינה, למרות שהוא יודע גם יודע, כי נפסלו מלפעול בתיק שלי על ידי כבוד השופט גייפמן, עקב חשדות חמורים כנגדן על ידי משטרת ישראל, וכן מאחר ואינני מתגוררת בתל-אביב. תמוה ביותר, כיצד מנהל ד"ר כלב יוסף, שיחות טלפון עם פקידות סעד אלו, שטיפלו בתיק שלי 3 חודשים, ולא להתייחס לפקידות הסעד בעיר גבעתיים, בה אני מתגוררת 8 חודשים (ומעת התחלת עבודתו של ד"ר כלב, בהוצאת חוות דעת, 6 חודשים).

12. ד"ר כלב אף מצוטט את דברי פקידות הסעד מתל-אביב, שאני כביכול, הגשתי תלונות לא מוצדקות נגד ג. במשטרת ישראל.

13. אציין, כי התלונות "הבלתי מוצדקות" שלי כלפי ג., הינן מוכחות במסמכים ועל ידי עדי שמיעה ששמעו את ג. צורח "תתכונני למותך, היום זה היום האחרון שלך זונה", ואני מתוך חרחורי נשמתי האחרונים, בטרם איבדתי את ההכרה, מלמלתי לעבר ג.: "אני אוהבת אותך", וזאת רק כדי שירפה את לפיתתו מהגרון שלי. מילים אלו הצילו את חיי, כי ג. שחרר את לפיתתו מהצוואר שלי, ואמר: "את אוהבת אותי אה… איזה אהבלה את… איזה זבל…" השתין עלי, ועזב את הבית. שכנתי בדירה צמודה ששמעה את כל ההתרחשות, הזעיקה את המשטרה, ומאז ועד עצם היום הזה, מורחק ממני ג., על ידי צווי בית משפט.

14. ביום 28.7.08, נכחנו ג., אני, מזכירתו דפנה, והמדפיסה זהבה, במשרדו של ד"ר כלב יוסף, לצורך השלמת חוות דעתו של ד"ר כלב. ג. הגיעה לפגישת אינטראקציה זו, כשהוא מריח מפיו ריח חזק של אלכוהול, עיניו אדומות ומזוגגות, קצף לבן בפיו, והינו מדבר ללא הפסקה. ביקשתי מד"ר כלב, שיבצע בדיקת גילוי סמים ברגע זה לג., כי הוא מסומם.

15. ג. טען שאיננו מסומם, והסכים לבצע בדיקות גילוי סמים, בתנאי שגם אני אעשה את הבדיקות הללו. במקום, לקח אותנו ד"ר כלב יוסף, לחדר המיון בבית חולים איכילוב, לצורך בדיקות דם ושתן לגילוי סמים ואלכוהול.

16. תוצאות מעבדה של מיון איכילוב העלו את הממצא הוודאי, כי ג. מסומם ונתגלה בגופו סם מסוג "מריחואנה". בדיקת שתן נמהלה על ידי ג. במים, והוא סרב לתת בדיקת שתן נוספת. בדיקות סמים אלו מצ"ב מסומנות "ב".

17. תוצאות מעבדה של גילוי סמים שלי, העלו את שכולם יודעים, דמי נקי.

18. מה עשה ד"ר כלב יוסף, עם ידיעתו את תוצאות הבדיקות גילוי סמים אלו, שג. מסומם, נוהג ברכבו מסומם ושתוי?

19. האם סבורים אתם, כי התקשר לפקידת סעד לאה עזרא מגבעתיים? האם סבורים אתם כי דיווח למשטרת ישראל? האם סבורים אתם כי התקשר למזכירות בית משפט? לא ולא. ד"ר כלב יוסף, באופן תמוה ובלתי ניתן להבנה, לא עשה מאומה!!!

20. לא רק שלא עשה מאומה ד"ר כלב יוסף, אלא אף שיקר, רימה והונה את בית המשפט בחוות דעתו, וכתב כי סיכם איתי שאני אחליף באותו יום את הסדרי הראיה עם ג., דבר שלא היה ולא נברא! מאחר ו-ג. סירב בכל תוקף להחליף את הסדרי הראיה כשהיינו במשרדו.

21. עוד כותב ד"ר כלב יוסף בחוות דעתו: "הדרמה שהתחוללה בחדר הבודק, לאחר שחוות הדעת היתה כבר מוכנה, הכניסה אלמנט חדש בהתייחסותי לאפי לאור התנהגותו בהשפעת הגרס". נשאלת השאלה המתבקשת, אם חוות הדעת היתה כבר מוכנה וכתובה, לשם מה זימן אותי ד"ר כלב יוסף, לפגישת אינטראקציה נוספת עם ג.? הרי ד"ר כלב יוסף החליט כבר את שהחליט, אז מדוע בחר לזמן אותי ל- 4 שעות נוספות של בדיקת אינטראקציה? מה היתה המטרה לכך?

22. אני התקשרתי לעורך-דינו של ג., שמעון פרץ, והתחננתי אליו, שיבקש ממרשו, שיחליף איתי את הסדרי הראיה, ושג. יקח יום למחרת את הילדים. בזכות התערבות עורך דינו של ג., שונו הסדרי הראיה של אותו יום.

23. למחרת (29.7.08 יום שלישי) התקשרתי לפקידת סעד לאה עזרא מגבעתיים, ושאלתי אותה האם עדכן אותה ד"ר כלב על גילוי הסמים בבדיקות הדם של ג..

24. פקידת הסעד לאה עזרא, נדהמה ביותר על הגילוי, ומסרה לי שד"ר כלב לא התקשר אליה, לא חיפש אותה, ולא השאיר לה הודעה, והיא היתה כל אותו יום (שני 28.7.08) במשרד, ותמהה מדוע לא עשה זאת. פקידת הסעד לאה עזרא אמרה לי  שהיא תתקשר לד"ר כלב לאמת את הממצאים שמסרתי לה.

25. לבעלי, ג., עבר פלילי "מרשים" מאוד, והוא אף ריצה עונש של 4.5 שנות מאסר בכלא. מפסיקת בית משפט עליון, נכתב מפורשות על מידת אכזריותו ותוקפנותו כלפי הזולת.

"המערער הורשע בבית משפט המחוזי בתל-אביב בארבעה אישומים, שנושאם קשר לבצע פשעים, מעשי סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, גרימת חבלה של ממש, תקיפה, נסיון להדחת עד ושיבוש מהלכי משפט.

המערער דנן בלט בברוטליות של התנהגותו, ו"לא חמל ולא ריחם על אף אחד". נזכיר, גם שהמערער השמיע אף איומים כלפי קרבנותיו לבעל יעזו להתלונן למשטרה, ושהתברר, כי טרם שילם את סכום הפיצוי שהוטל עליו".

רצ"ב החלטת בימ"ש עליון נספח "ג".

26. ההתעלמות המכוונת של ד"ר יוסף כלב, ממאות מסמכים משפטיים המצויים בידיו, ואשר נמסרו לו על ידי בקלסר עב כרס מסודר, ממוין עם תאריכים, מעלה תמיהות ושאלות קשות בדבר החלטתו האומללה, ליתן משמורת משותפת ל-ג. על הילדים א. וב. התעלמות מופגנת זו, ממסמכים אלו, מעלים חשש כבד ביותר בלבי, כי ג., מימש את איומו, וכדבריו שלו, שיחד את דוקטור כלב יוסף, בכסף.

 

27. במשך שנים רבות וארוכות שימשתי כמנהלת משרד רואי חשבון, ומזכירה משפטית של משרד עורכי-דין מהמוכרים בישראל.

28. הצגתו של ד"ר כלב יוסף, אותי, באור שלילי, מעידה כי ד"ר כלב יוסף, מפגין אי הבנה יסודית מינימלית בקריאת אותם מסמכים משפטיים, הרשומים בעברית פשוטה ומנוסחת היטב.

29. שבוע ימים!!! לפני 28.7.08 – יום מתן חוות הדעת, נמסר לי על ידי בעלי ג., בדיסק שמע זה המצ"ב כנספח "ד", כי: "ד"ר כלב, יקבע שאת זקוקה להשגחה פסיכיאטרית, ויקחו לך את הילדים.  הילדים ישנו אצלי, אפילו שאני משתמש סמים ומסטול".

30. המינימום שציפיתי מד"ר כלב יוסף, טרם החלטתו בדבר הסדרי הראיה המשותפים היה, כי ג. יעבור בדיקת גילוי סמים צפופה (בדיקות דם + שתן) במשך חצי שנה. דבר זה מתבקש ונדרש מאליו, מאחר וד"ר כלב יוסף, מודע לכך כי בעיות הסמים של ג., אינם דבר חדש, וכי המסוגלות ההורית נדרשה על ידי כבוד ביהמ"ש, בעקבות שימושו של ג. בסמים, וכי תלוי ופתוח נגד אפרים תיק סמים עוד משנת 2007.

31. ד"ר כלב יוסף, פסק כי הילדים יועברו ל-ג. תוך חודש ימים מיום 28.7.08, עת יוכיח ג. כי הינו נקי מסמים. מאחר ולא ציין ד"ר כלב יוסף, כי חובה על ג. לתת בדיקות דם + שתן, ברור, כי ג. ימהל שוב את השתן שלו במים, והעברת משמורת משותפת ל-ג. הינה הרסנית והרת גורל לילדים.

32. דבר ידוע הוא, ומן המוסכמות, כי ביהמ"ש, לוקח אורים ותומים את דברי וכתבי המומחה, ללא ויכוח, ללא עוררין על החלטתו, ומיישם אותם בפועל. ד"ר כלב יוסף יודע זאת היטב, פקידות הסעד יודעות זאת היטב, וברי, כי הינכם, יודעים זאת היטב.

33. ד"ר כלב יוסף, יודע גם יודע, שתוך חודש ימים, לא ניתן להיגמל מסמים, וכי על ג. לתת בדיקות דם ושתן, שיוכיחו את נקיונו מסמים ואלכוהול, לפחות למשך חצי שנה. העובדה שלא פסק כך בחוות דעתו, מעידה, כי איננו מודע לסכנה הצפויה לילדים א. וב., מצד אביהם.

34. האם אחד מכם, היה מעלה על דעתו, ליתן משמורת לאדם נרקומן אלכוהוליסט, כשיש לאותם הילדים, חלופה, אמא, נהדרת, אוהבת וחמה, אשר על פי כל חוות הדעת, התגלתה כמשמורנית הטובה ביותר, כולל חוות הדעת של מיטב רופאי קופת חולים כללית, שבדקו את הילדים וציינו כי הילדים מפותחים היטב לגילם, וכן חוות דעתה של עו"ס עפרה כהן, מהמכון להתפתחות הילד בבבלי, שנתנה חוות דעת לתפארת עלי.

35. מכל המסמכים הללו, בחר ד"ר כלב יוסף להתעלם, ולפסוק, כי דווקא, אני, היא זו שצריכה להיות תחת פיקוח פסיכיאטרי למשך חצי שנה. זאת אוביקטיביות? שיראה לי ד"ר כלב יוסף, מסמך אחד, אחד ותו לא, ממנו עולה, מוסק ו/או מובן, כי אני זקוקה לפיקוח פסיכיאטרי.

36. מעולם לא לקחתי סמים, אינני מעשנת, ואינני שותה אלכוהול. אני אשה עובדת, אמא נהדרת, שעד לפני שנה בדיוק, אוגוסט 2007, נחשבתי כאמא טובה ואין חולק על כך. אפילו ג. איננו חולק על כך.

37. בעלי ג., איננו עובד, ואיננו משתכר לדבריו. בכל זאת, מימן בדיקה פסיכיאטרית, בדיקת פסיכולוג, מבדקים פסיכו-דיאגנוסטיים, לו ולי, במימונו המלא, במזומן ובאופן מיידי. כיצד אדם שטוען שאיננו עובד, ואיננו משתכר, יוכל לגדל שני ילדים, או לדאוג למחסורם? ג., שהינו עבריין, מסומם, שיכור, שמאיים על בעל הדירה שלי, ששולט בכח האגרוף והזרוע על אנשים, שאיננו עובד – איננו זקוק לפיקוח פסיכיאטרי. כך פסק והחליט ד"ר כלב יוסף.

38. אודה על קביעת פגישה עימך, לצורך הצגה בפניך את ההקלטות, התמלולים, החומר המשפטי ודוחות של פקידת הסעד מגבעתיים, הקובעת חד משמעית, מלפני מספר חודשים, כי "ג. אינו דובר אמת, ואין שחר לדבריו, בלשון המעטה".

 

בכבוד רב,

ל.

הרשלנות הפושעת של עובדי הרווחה בישראל

אז מתי יחלו בהליכי עונשין נגד עובדים סוציאלים שסרחו כדי שאלו יבינו סוף סוף את משמעות המילה אחריות?

או לחילופין מתי יבטלו את משטרת הרווחה ויעבירו את הטיפול למשטרת ישראל?

עד מתי ימשיכו הכלבים לנבוח והשיירה תמשיך לעבור?

 

שירותי הרווחה התרשלו באיתור מצוקת האם

 

השבוע גילתה לנו התקשורת כי האמא שרצחה את בנה בים היתה מוכרת לשירותי הרווחה. שירותי הרווחה ערכו אצלה ביקור בית בעקבות דיווח של בית החולים וולפסון וקבעו כי מדובר במשפחה "נורמטיבית". (אז תיזהרו לספר על המצוקות שלכם לרופאים, אתם עלולים למצוא עצמכם הורים שכולים ללא ילדים)

 

שירותי הרווחה התרשלו באבחנתם וקבעו על בסיס "התרשמות" בלבד שהכל בסדר. בנוסף לכך, מוסיפים שירותי הרווחה פשע על פשע בכך שבמקום להוציא ממנה את הילד הם מוציאים במקביל רבבות ילדים ממשפחות חפות מפשע ומעבירים אותם למוסדות סגורים, שוב רק על סמך "התרשמות".

 

מדוע שירותי הרווחה מתרשלים באופן תדיר באבחנתם כאשר ילדים שיש צורך להוציאם מהבית אינם מוצאים וילדים שאין צורך להוציאם מהבית כן מוצאים. (אלו הם מרבית הילדים).

 

התשובה לשאלה זו טמונה במילה אחריות.

 

פקיד סעד הוא אדם שאינו אחראי למעשיו

 

חוסר לקיחת אחריות הוא פתח לצרות גדולות

 

פקידי הסעד בפועל חסינים מפני אחריות למעשיהם ובתור שכאלה אין להם בעיה להשתולל עם האבחנות השגויות שלהם משום שהם יודעים שאף אחד לא יתבע אותם בנזיקין על רשלנות. אף אחד לא יתבע אותם על גרימת מוות בעקיפין של ילד ואף אחד לא יתבע אותם על גרימת נזקים קשים לילדים השוהים במוסדות אליהם שלחו אותם.

 

במקרה זה האמירה "אדם זה אינו אחראי למעשיו" מאפיינת באופן מובהק את עובדי הרווחה. אסונות ממשיכים לקרות והם ממשיכים לטעות ללא אפשרות שיתנו על כך את הדין.

 

כמעט כל מקצוע בחיים דורש אחריות, קופאית בסופרמרקט צריכה לתת דין וחשבון על קופה לא מאוזנת, עובדת נקיון תפוטר על כך שלא ניקתה את הבית כמו שצריך, אבל עובדת סוציאלית אשר אמורה להכריע בדיני נפשות שזה התחום הרחב ביותר מבחינת אחריות משום מה מוגנת מפני השלכות מעשיה הנלוזים.

 

איך יתכן שמנכ"ל של חברה מפוטר אם החברה נקלעה להפסדים כספיים ופקיד סעד ראשי שגרם לרשלנות פושעת ממשיך לכהן בתפקידו כאילו לא קרה דבר?

 

ברגע שמטילים עליך אחריות, אתה יודע מראש שאם לא תהיה מחושב בעבודה אז תפוטר ואולי תיתבע לפיצויים, כאשר נופלת עליך מלוא כובד האחריות אתה תעשה את העבודה בשיקול דעת נכון תוך מחשבה בריאה ומעמיקה. כאשר אתה פטור מאחריות הכל פרוץ ואיש הישר בעיני יעשה.

 

ליקויים חמורים במדדים לקביעת ילדים בסיכון

 

מקרה האמא הרוצחת הוא עוד מקרה אחד מיני רבים בו עובדים סוציאלים קובעים חוות דעת על סמך "התרשמות". תארו לכם שבית המשפט ישלח אדם חף מפשע לכלא על סמך "התרשמות"? (וזה קורה לצערי יותר מדי בבתי הדין לעניני משפחה) ברור בעליל כי אין לעובדים סוציאלים כלים ומדדים אמיתיים ואובייקטיביים לקביעת חוות דעת מאוזנת, כמו במקרה הזה של חוות דעת שהתבססה על סמך "התרשמות" סובייקטיבית של עובד סוציאלי כזה או אחר. וכמו במקרים רבים אחרים בהם הופכים טפל לעיקר ועיקר לטפל.

 

הטענה מצד עובדים סוציאלים כי אינם יכולים לצפות מראש טרגדיות כאלו או לחילופין לא  יכולים להפריך או לאשש חשד כלפי משפחה כזו או אחרת ולכן לא מוכנים לקחת סיכונים ובשל כך קורעים באופן מיותר רבבות ילדים מהוריהם. טענה זו טומנת בחובה את המסקנה כי מקצוע העבודה הסוציאלית במתכונתו הנוכחית קרי משטרת הרווחה הינו מקצוע מיותר משום שהוא משולל כל תהליך קבלת החלטות מובנה ולכן יש לבטלו ולהעביר לאלתר את האחריות לידי משטרת ישראל ומערכת בתי המשפט.

 

העובדה כי מרבית העובדים הסוציאלים אינם לוקחים סיכונים ומטרטרים משפחות רק בשל חשד כזה או אחר ללא שום ראיות מוצקות ובדיקה מעמיקה מוכיחה כי לא קיים אצלם כושר שיפוט כלל שאם היה קיים כזה הם לא היו מוציאים ילדים מהבית בסיטונאות אלא בודקים כל מקרה לגופו ומגיעים למסקנה כי רבבות ילדים הוצאו מביתם שלא לצורך, ומנגד מאות ילדים בסכנת חיים פוספסו על ידם בשל בדיקות מרוחות שלהם.

 

תארו לכם שבשכונה מסויימת בעיר דרומית, 30% מבני הנוער מבצעים פשע כזה או אחר, כלומר ישנה הסתברות של 30% שילד שגדל באותה שכונה יהיה עבריין בעתיד. אם עובדים סוציאלים היו שוטרים הגישה שלהם היתה, "בואו לא ניקח סיכון ונכניס מראש את כל הילדים לבתי כלא כי 30% מהם ממילא יהיו עבריינים, אז כדי לנטרל את העבריינות נסגור את כולם מראש במקום סגור". זוהי בדיוק הגישה של פקידי הסעד כלפי משפחות במצוקה, מפתחים חשד שהינו בד"כ חסר כל ביסוס ומוציאים במהירות את הילדים מהבית על סמך ניבוי עתידות תמוה.

 

עומס עבודה, האמנם?

 

עובדי רווחה ברשויות המקומיות עובדים בממוצע 75% משרה בלבד, ובמקביל מייצרים תכולת עבודה מלאכותית כדי להגדיל באופן פיקטיבי את עומס העבודה שלהם.

 

מרבית הילדים המוגדרים בסיכון אינם ילדים בסיכון כלל, אך על מנת להצדיק את המחדלים שלהם ואת הרשלנות הפושעת בגין אי איתור ילדים בסכנת חיים הם טוענים כי טרגדיות קורות משום שהם "כורעים תחת העומס".

 

לא משנה כמה תקנים תוסיפו להם זה לא יעזור, הם חולים במחלה סופנית, שמה "תרצת נפוצה" ואחד הסימפטומים שלה הוא "אנו כורעים תחת העומס".

 

תארו לכם מנכ"ל חברה שנקלעה להפסדים כספיים שמתרץ בפני דירקטוריון המנהלים שההפסד נובע מ"עומס עבודה…"? לא רק שישלחו אותו מייד הביתה גם יחשבו שמשהו משובש אצלו בראש.

 

תראו לי פקיד סעד אחד שפוטר בגלל רשלנות מקצועית.

 

מי מפקח על המפקח?

 

בשנת 2006 הושעתה עובדת סוציאלית בריטית למשך שנתיים בשל עבודה צדדית שלה כנערת ליווי.

עובדי רווחה, עוסקים בדיני נפשות ואינם נדרשים לעבור מבדקי אישיות, אמינות ויושרה. הכיצד?

 

בניגוד למנהל תקין לא קיימת כיום בקורת חיצונית על פעילות עובדי הרווחה. פקידי הסעד מנהלים את עצמם ומחלקים שבחים ובקורות לעצמם בחדרי חדרים וחס וחלילה שתצא פיסת לכלוך החוצה, אל התקשורת.

 

נציב פניות הציבור במשרד הרווחה הוא גם דובר משרד הרווחה ומצב זה יוצר ניגוד אינטרסים, מיותר לציין כי נציב פניות הציבור במשרד הרווחה אף הוא עובד סוציאלי…

 

לא קיימים למעשה קריטריונים ברורים על פיהם מחליטים להוציא ילד כזה או אחר מהבית ומצד שני להשאיר ילד בסכנת חיים בבית. הכל נעשה עפ"י כללי אצבע: "אינטואיציות", "התרשמויות", "תחושות בטן"…

מה שכן טוענים רבים מן האנשים שעובדים מול משרד הרווחה הוא שקיימות מכסות להוצאת ילדים מהבית ויש למלא אותן.

 

בחו"ל פקידי סעד שהתרשלו עומדים למשפט

 

להבדיל מישראל, באנגליה וארה"ב עובדים סוציאליים שהתרשלו עומדים למשפט.

 

עובדים סוציאלים שהתרשלו בפרשת דניאל בת 14 מארה"ב שהוזנחה למוות עומדים עתה למשפט. כמה אירוני שאותם עובדים סוציאלים הפעילו שוב כושר שיפוט לקוי בכך שהוציאו קודם את ילדי האם שהינם עצמאים ומתפקדים למשפחה אומנת ודווקא ילדה משותקת בעלת צרכים מיוחדים השאירו אצלה בבית. (האם בגלל שקל להם לקבל יותר תגמולים על ילדים בריאים מאשר על ילדים חולים משום שלילדים בריאים יש יותר ביקוש במשפחות אומנה מאשר ילדים חולים?)

 

מן העובדת סוציאלית הבריטית ליסה ארתורוורי נשללה האפשרות לעבוד בעתיד עם ילדים בשל הזנחתה את מקרה הילדה ויקטוריה שנרצחה בידי קרובי משפחה.

 

משמרת מחאה – המדינה גונבת ילדים

הקליקו על התמונה כדי לצפות בגודל מלא

הקליקו על התמונה כדי לצפות בגודל מלא

« Older entries Newer entries »