הישג בריטי עצום: בתי המשפט לעניני משפחה באנגליה עומדים להיפתח לתקשורת

British.UK.flag.jpgבעקבות לחצם של הורים רבים שילדיהם נלקחו מהם ע"י רשויות הרווחה ללא הצדקה הוחלט לפתוח את בתי המשפט לעניני משפחה ונוער בבריטניה לפיקוח ציבורי החל מהחודש הזה, חודש נובמבר.

 

בקרוב אצלנו.

 

כמו במדינת ישראל, גם בבריטניה מתקיימים הדיונים בבתי משפט אלו בחשאיות רבה ללא אפשרות לבקורת ציבורית. החודש הזה, חודש נובמבר, אמור שר המשפטים הבריטי, ג'ק סטרואו להכריז על המהפך במסגרתו תתקיים שקיפות על המתרחש בבתי המשפט, והתקשורת תוכל לסקר את הדיונים המשפטיים.

 

מרבית השופטים בבריטניה תומכים בצעד זה, ואולם העובדים הסוציאלים העותרים לבית המשפט בכדי להוציא ילדים מהבית, כצפוי, מתנגדים.

 

קונספירצית הדממה

 

בתחילת השנה החל קמפיין של התקשורת הבריטית נגד משרד הרווחה ושחיתות פקידי הסעד. הקמפיין כונה בשם "קונספירציית הדממה" ומשמעו ביצוע שחיתויות של עובדים סוציאלים בבתי משפט אלו במעטה של חשאיות וסודיות תוך הטלת חסיון מוחלט על הדיונים המשפטיים מפני התקשורת באמתלה של "טובת הילד" על מנת שהמדיה לא תוכל לחשוף את הפשעים והמחדלים המתחוללים בין כתלי בתי הדין הללו.

 

השופט הבכיר ביותר לעניני משפחה תומך ברפורמה

 

אופן יישום הרפורמה עדיין מתגבש בימים אלו.

 

נשיא בתי המשפט לעניני משפחה בבריטניה שהינו השופט הבכיר ביותר בתחום זה, השופט סר מארק פוטר תומך ומגבה את הרפורמה. מר פוטר בדומה למרבית השופטים ושרי הממשלה, תומך בפתיחת בתי המשפט לתקשורת רק בתחום של הוצאת ילדים לאומנה ופנימיות.

 

בתחום האימוץ הוא מתנגד לפתיחות משום הרגישות הרבה של הנושא. כמו כן, בתחום סכסוך גירושין בין בני זוג בנוגע לכסף או משמורת על ילדים, שיקול הדעת אם להוציא את המקרה לתקשורת יהיה נתון להחלטתו של השופט הדן בתיק.

 

להמשך הכתבה, כאן:

More open justice for families in the courts | Times Online, October 2008

פתיחות ושקיפות לקהל הרחב של הדיונים המתנהלים בבתי הדין לעניני משפחה היא הכרחית

כך גורסת דר' לין ורנל, סוציולוגית וקרימינולוגית בריטית. ורנל טוענת שבתי המשפט לעניני משפחה חייבים להסיר מעליהם את מעטה החשאיות ולהיות פתוחים לבקורת ציבורית בדומה לבתי המשפט לענינים פליליים או כל בית משפט אחר. רק כך ניתן יהיה לוודא שלא מתבצעת רשלנות של שופטים בתהליכי קבלת החלטות להוצאת ילדים מהבית ע"י עובדי רווחה.

בריטניה: רק אחד ממאה תלמידים צריך לצרוך ריטלין

רופאים בבריטניה התבקשו לרסן את רישום הריטלין לילדים היפראקטיביים, רק 1% מן הילדים צריך לצרוך ריטלין.

 

הטיימס הלונדוני, 24 ספטמבר, 2008

 

ילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) צריכים להיות מטופלים בתרופת הריטלין רק במקרים חמורים, ולעולם לא כאשר הם מתחת לגיל חמש, כך על פי הנחיות בריאות רשמיות חדשות, שפורסמו בבריטניה ב 24 בספטמבר. חשש הולך וגדל, שהטיפול התרופתי נרשם בקלות יתרה להרגעתם של ילדים אלה, קיבל כעת תוקף רשמי על ידי שני 'מפקחים בכירים על ההתנהלות של מקצוע הרפואה', שכעת מנחים את הרופאים שלא לרשום תרופות לילדים ככל שהדבר אפשרי.

 

לרוב הילדים עם ADHD יש להציע עיצוב התנהגותי בשילוב עם הדרכה להורים ולמורים, כך מציעות ה'מועצה הלאומית לבריאות ולמצוינות קלינית' (NICE), ו'מרכז השיתוף הלאומי לבריאות הנפש' (NCCMH).

 

תרופות כגון ריטלין וקונצרטה (שמות מסחריים של 'מתילפנידאט') צריכות לשמש כטיפול ראשוני

 רק כאשר מאבחנים הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)חמורה, ורק לאחר שטיפול בקשיי למידה, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, הדרכת ההורים והדרכת המורים לא הועילו.

 

בעוד שעד 3% של הילדים בגיל בית הספר בבריטניה לוקים בADHD, רק כשליש עד רבע מהם ייחשבו למקרים חמורים (כ-1% מהתלמידים בלבד). בבית ספר אופייני של  1400 ילדים, בין 30 ל 40 יקבלו אבחנה שלADHD , אולם 10 תלמידים בלבד ידורגו כמקרים חמורים. (ראה עמוד 6 בקישור  להמלצות המלאות).

 

ההנחיה מדגישה שההורה הוא המחליט אם להסכים או לסרב לטיפול התרופתי.

כמו כן ההנחיה קובעת כי חייבת להיות הפרדה ברורה בין בתי הספר לבין ביצוע האבחונים.

 

עמותת מגן לזכויות אנוש קוראת למשרד הבריאות ולמשרד החינוך לאמץ את ההנחיות הבריטיות במלואן לאלתר. ומברכת על כל הגבלה בניפוק של כל סם המצוי בפקודת הסמים המסוכנים.

 

יו"ר העמותה, הגברת אלה שנר, קוראת למשרד החינוך לערוך בדיקה מיידית של מספר הילדים הנוטלים ריטלין  בכל מסגרת חינוכית בארץ, ולוודא שמספר זה לא עולה על אחוז אחד כלומר על 1 מתוך מאה תלמידים כפי שמשתמע מההנחיות הבריטיות. על פי נתוני העמותה בכיתות רבות מגיע מספר נוטלי הריטלין למעל 20%. כמות הריטלין שנופקה ב2006 בארץ הייתה רבע טון של חומר פעיל. משקל הכדורים הכולל השנתי מגיע לטונות רבים.

קיים קשר ישיר בין מספר הילדים שנוטלים ריטלין בבית הספר לבין מספר ההפניות של ילדים לאבחון פסיכיאטרי על ידי היועצות החינוכיות והפסיכולוגים של בתי הספר.

 

יש להנחות את היועצות להפחית את התצפיות על הילדים ולהתרכז בהכשרת המורים וההורים.

על משרד החינוך לחקור מנהלי בתי ספר שבהם כמות הילדים נוטלי הריטלין חורגת באופן משמעותי בחשד לנורמות חינוכיות פסולות. היות שהדבר מעיד על שימוש לרעה באבחונים ובריטלין כאמצעי ריסון ושליטה במקום מאמצים חינוכיים כנים.

 

על משרד הבריאות להוציא הנחיות מידיות לגבי הגמילה מריטלין כדי שניתן יהיה להוריד אלפי ילדים מהריטלין באופן מיידי.

 

לתקציר הנחיות הNICE הבריטי

להמלצות המלאות

האם שנחשדה במכירת ילדיה: "הכל בישראל נורא"

חשודה בהברחת ילדיה ללונדוןכחודש לאחר שנעצרה ונוקתה מהחשד שמכרה את הילדים היא אומרת: "ברגע שיהיה לי כסף, אני עוזבת את המדינה"

 

נתיב נחמני | ואללה

 

"מאז שנעצרתי הכל פשוט נורא", סיפרה היום (שני) האם שנעצרה ביולי השנה בחשד להזנחת ילדיה, כששלחה את בנה בן ה-9 ובתה בת ה-12 ללונדון לבדם. האישה, תושבת תל אביב בת 38, הגיעה הבוקר לבית המשפט בתל אביב להסדיר את חשבונותיה, כשבנה השלישי בן ה-4 איתה. בשיחה עם וואלה! חדשות היא מספרת שלא נטשה את ילדיה ומאז המעצר היא רק מחכה לעזוב את ישראל ולהצטרף לבנה ובתה.

 

הפרשה נחשפה כשהשלטונות הבריטיים דיווחו למשרד החוץ הישראלי כי בתה בת ה-12 של האישה, שנחתה לבדה בשדה התעופה בלונדון, מוחזקת על ידי רשויות ההגירה. בישראל האם נחשדה כי הבריחה את בתה, וחוקרי המשטרה אף העלו את החשד שהיא ניסתה למכור אותה בשל קשיים כלכליים אליהם נקלעה.

 

בחקירתה במשרדי תחנת שכונות של מחוז תל אביב סיפרה האם החשודה לחוקרים כי לא רק בתה נמצאת באנגליה, אלא גם בנה בן ה-9, שנשלח על ידה לחברתה המתגוררת באנגליה, מספר חודשים לפני כן. לדבריה, כשהשלטונות הבריטיים יצרו איתה קשר, היא סיפרה זאת גם להם, אך לטענתם הם לא איתרו את החברה בכתובת שנמסרה – דבר שחיזק את חשדות החוקרים בארץ כי הילדים נמכרו.

 

יום לאחר חשיפת הפרשה בישראל, אותר הבן האובד בבית החברה המדוברת והחשדות למכירת הילדים נשללו. למרות זאת, היא הובאה לבית משפט השלום בתל אביב, שם הוארך מעצרה בחשד להזנחת ילדיה. שבוע לאחר מכן היא שוחררה. בדיון להארכת מעצרה השופט אף הורה על שליחתה לבדיקה פסיכיאטרית כיוון שראה בכך "צורך חיוני לאור הנסיבות".

 

כחודש לאחר שחרורה, נראה שכל הגורמים המטפלים בתיק מיהרו להסיק מסקנות לגביה. את בנה בן ה-4 היא לא עוזבת לרגע ומתעקשת שיחזיק את ידה בכל עת. לדבריה, כל שרצתה הוא בטובת ילדיה כיוון שבארץ אין באפשרותה, מבחינה כלכלית, לספק את צרכיהם. לדבריה, יש בה כעס רב על כך שבמקום שרשויות הרווחה, מהם פחדה שיקחו את הילדים, יתמכו בה וינסו יחד איתה לפתור את המצב, הם מיהרו, יחד עם המשטרה לחפש אשמים בתיק. "אין לי כסף", היא אומרת, "אבל ברגע שיהיה קצת, אני עוזבת את הארץ ומצטרפת לילדים".