איפה הילד? עוד מקרה של משפחה טוניסאית ממנה נחטף ילד

זעקתם הרועמת של ההורים, ביחד עם אלפי הורים מודאגים אחרים השותפים לגורל הילדים החטופים, מהדהדת עד היום בחלל: איפה הילד? מניִן יבוא עזרם? האמנם המפתח לפתרון תעלומת חטיפת ילדי תימן טמון בוועדות השונות, החוקרות את הפרשה ואשר תיקיהן מעלים אבק זה שנים מבְּלי לראות את האור בקצה המנהרה? ואולי בממסד המנסה להשתיק את הנושא, כדי לכסות על פשעי המחדל החמור ביותר בתולדות המדינה?

 

ציפי לידר | NFC

 

teiman_kids.jpg

 

השבוע חזר לחדשות עוזי משולם, ששמו נקשר לפני כעשור במאבק למען השבת ילדי תימן החטופים. למרות דרכי האלימות שנקטה כנופייתו, הראויות לכל גינוי, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבזכות פעילותו הפרשה סירבה לרדת מן הכותרות. מתברר כי הדי הפרשה הטראגית לא פסחו גם על משפחת עטיה, תושבת ירושלים שאת סיפורה אביא הפעם.

 

בשני פרטים שונה סיפורה הדרמטי מ"התסריט" המקורי: עטיה היא משפחה טוניסאית ולא תימנית. מלבד זאת, סיפור החטיפה של בנה התרחש בשנות הששים ולא בשנות החמישים.

 

מצליח עטיה, גיבור הדרמה, יליד 1961, הוא מבחינת הסטטיסטיקה אחד מתוך 4,500 ילדים חטופים במדינת ישראל. למעלה ממחציתם בני העדה התימנית והשאר בני עדות שונות, אשר ההנחה היא כי בשנות החמישים והששים נמכרו או הוברחו לאימוץ בלתי חוקי בחוץ לארץ בחסות הממסד, שרשם אותם כנפטרים, ועקבותיהם לא נודעו עד כה.

 

ועדות החקירה השונות, ועדת שלגי ובעקבותיה הוועדה הממלכתית, שהוקמו בניסיון לעלות על עקבותיהם של הנחטפים, הגיעו למבוי סתום ולא העלו דבר.

 

התעלומה

 

הכל התחיל כסיפור עלייה רגיל עם התחלה מבטיחה: מצליח, תינוק יפה תואר כבן חצי שנה, בעל שיער בהיר ועיני תכלת גדולות, עלה לארץ עם הוריו וחמשת אחיו. המשפחה המורחבת, שכללה גם את הורי האב, התיישבה בבית שמש.

 

ביום בהיר אחד, במהלך ביקור שגרתי בתחנת טיפת חלב, גילתה האחות פטריה שצמחה על שפתו של מצליח והפריעה לו לאכול. התינוק הועבר מיד לטיפול בבית החולים 'ביקור חולים' ומשם לבית החולים הדסה עין כרם.

 

הייתה זו תקופת החגים, והאם, שהייתה עסוקה בהכנות בבית ובטיפול בילדיה, בחמיה ובחמותה, לא הרבתה לבקר את מצליח (דבר שעורר את חשד האחיות לגבי זהות אמו הביולוגית), ואילו האב הקפיד מדי יום לבקר את בנו בבית החולים.

 

בערב יום כיפור, כשהאם סוף סוף התפנתה מעיסוקיה כדי לבקר את תינוקה, אמרה לה האחות, אשר ככל הנראה ידעה על המזימה הנרקמת מאחורי הקלעים לחטוף את הילד, לקחת את התינוק הבריא ולשחרר אותו מהר מבית החולים. אך המשרד היה כבר סגור, והאם שבה לחדר שבו שהה בנה.

 

באותה שעה נדהמה היא לגלות זוג בלתי מוּכר, גבר ואישה זרים המלטפים את התינוק. פשר הדבר הובהר לה מיד אחרי יום הכיפורים, בבואה להחזיר את מצליח הביתה, כאשר כרעם ביום בהיר נתבשרה על מות בנה הבריא. הסברה היא כי התינוק נלקח לאימוץ על-ידי אותו זוג.

 

המת החי

 

למרבה הפלא, הדברים כפי שהם התגלגלו במסכת ייסוריה של האם, טפחו על עובדת מותו של הבן. לא רק העובדה שהתינוק היה בריא לגמרי ומועמד לשחרור מבית החולים, גם נתונים מוזרים אחרים, שנלקחו כאילו מתיאטרון האבסורד, מצביעים על כך כי תואנת מותו שימשה רק עלה תאנה לכסות על פשעי הממסד, שהיה שותף בהעלמת הילד. כך למשל, מצליח נושא את תעודת הזהות של אחיינו, הקרוי על שמו (0216732206), את תעודת הפטירה מהחברא קדישא לעדת המערביים קיבלו הוריו בשנת 1986 – באיחור של 24 שנים מתאריך הפטירה כביכול. משרד הפנים אף הרחיק לכת והנפיק את תעודת הפטירה בשנת 1996, כ-36 שנה לאחר 'מותו'. זאת ככל הנראה במגמה לסתום את הגולל על הסיכוי שהבן חי, לאחר שההורים הוזמנו להעיד בוועדת החקירה בנושא.

 

עובדה מדהימה אחרת היא כי מצליח (או מגלוחה, בשמו המשובש בתעודת הזהות) הוא אזרח בעל זהות כפולה. באופן רשמי הוא מוּכר כמת על-ידי משרד הפנים. אולם עובדה זו לא הפריעה לתנועת המזרחי להנפיק עבורו בשנת 1988 תעודת בוחר. כאזרח בוחר, מסתבר, הוא היה בחזקת חי. מכל מקום, מקום 'קברו' לא נודע עד היום.

 

למי הפתרונים?

 

זעקתם הרועמת של ההורים, ביחד עם אלפי הורים מודאגים אחרים השותפים לגורל, מהדהדת עד היום בחלל: איפה הילד? מניִן יבוא עזרם? האומנם המפתח לפתרון התעלומה טמון בוועדות השונות, החוקרות את הפרשה ואשר תיקיהן מעלים אבק זה שנים מבְּלי לראות את האור בקצה המנהרה? ואולי בממסד המנסה להשתיק את הנושא, כדי לכסות על פשעי המחדל החמור ביותר בתולדות המדינה? או אולי תִּשְׁבִּי, על-פי מיטב המסורת היהודית, יפתור את התעלומה הטראגית?

 

שאלות נוקבות אלה, למרבה הצער, אינן זוכות למענה. ישנם הורים שלא השתטחו מעולם על 'קברי' התינוקות ה'מתים'.

6 תגובות

  1. לורי said,

    אוקטובר 31, 2008 בשעה 7:48 am

    מחריד. איך האנשים האלה שגונבים ילדים להורים ישנים בלילה? איך הם מביטים בעצמם בראי? האם הם רואים דמות אנוש, או שמא מפלצת משתקפת במראה? אני מזועזעת.

  2. דודו said,

    אוקטובר 31, 2008 בשעה 9:08 am

    הם אפילו מאמניות שהן עשו את הדבר שהן היו צריכות לעשות – הדבר הנכון.
    היחס שלהן לכל מי שלא נראה להן ממש מזעזע – ולא אין אפשרות לערער.
    אין בפני מי להתלונן!. אין שופט שחושב שהן פושעות – הן רק עושות את מה שהן מאמינות ל"נכון"
    בדיוק כפי שהנאצים "ניקו" את העולם מה"יהודונים המסריחים" ובדיוק כפי שהתעללו בקרבנות אחרים – כולם שותקים.
    כולם מאמינים ש"לנו זה לא יקרה" אנחנו יהודונים מסריחים עם יכולת שכנוע.

    עצוב – אבל מציאות!.
    דודו.

  3. אוקטובר 31, 2008 בשעה 10:27 am

    חטיפת ילדים ממשיכה רד עכשיו על ידי מערכת המשפט /שופטים גזעניים גזלו ילדיי /אישתי היתה מזדיינת עם שוטר שעזר לה בתלונת סרק ונזרק ממשטרה כשאנס תירת /קיבלתי התקף לב בבית משפט / ישנתי שבע שנים בבית קברות /התאשכנזתי /מפחד שופטים גזעניים גידלתי עצים במקום ילדים יעל גרמן ראש עיריית הרצליה גזלה עציי וחצר ביתי /כעת התנצרתי מבקש תפילת כבוד האפיפיור וכל המאמינים באלוהים בעולם כי בחלומותי גרמן במדים גרמניים צועקת אפילו עצים במקום ילדים לא מגיע לי כי אינני מגזע ארי העליון דויד 0523400161
    davidg6@zahav.net.il

  4. neliron said,

    אוקטובר 31, 2008 בשעה 8:47 pm

    עצוב עצוב כל כך מצד אחד אנשים יהודים בצל השואה ומהצד השני ילדים חטופים
    אוי אוי ל אותם תינוקות והורים איזה סבל נוראי למשפחות ליבי איתם לחיות שנים בידיעה שילדך אי שם אצל מישהו אחר הסבל של המשפחות שאינן יודעות איפה ילדם חי או מת חוסר הודעות איפה ילדי על ידי יהודים המסתירים את האמת כאילו הם הכח היחידי ולא נותנים תשובה היא התעללות הקשה ביותר ובחסות המדינה כואב על אותם ילדים הגדלים ללא הוריהם בגלל תאוות בצע כסף
    משמים יתן הדין
    להחזיר חטופי מלחמה , להחזיר תינוקות חטופים , להחזיר ילדי רווחה חטופים
    ל ה ח ז י ר א ת לירון ב ת ה9 ה ב י ת ה להוריה ואחיה לביתה האהוב יתומת רווחה הכלואה בנרדים בערד .

  5. ג.וגם said,

    נובמבר 1, 2008 בשעה 5:36 am

    ארץ אוכלת ילדיה.
    מה היה אומר אלוהים רגע לפני שנתן את הארץ ל"עם הנבחר"?
    בטח היה תר בודק ושואל את עצמו, מי ….מי הולך להיות פקיד סעד?
    מי הולכת להיות עובדת סוציאלית?
    מי המניאק שגונב ילדים בעבור חופן מטבעות ורישום ברזומה?
    מי? מי?

    לכל אלו בטח היה "מסדר" מוות בסקילה.

    מלח הארץ? מה פתאוןם?
    מרור הארץ, נראה יותר מתאים.

  6. neliron said,

    נובמבר 1, 2008 בשעה 1:28 pm

    יותר נכון זבלת הארץ 400 זוכרים רק הזבל שלא מתקבלים למקצועות האחרים שארית הזבל = פקידות סעד ועובדות סוציאליות .


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: