הג'רוזלם פוסט: פעילים חברתיים טוענים כי ידם של עובדי רווחה קלה על ההדק בהוצאת ילדים מהבית

ידם של עובדים סוציאלים קלה על ההדק בהוצאת ילדים מהבית, כך טוענים מאות הורים ופעילים חברתיים אשר התכנסו אמש בתל אביב באירוע תקשורת אשר עסק בנושא היד הקלה של פקידי סעד בהוצאת ילדים מהבית.

 

תרגום מכתבתה של רות אגלש | ג'רוזלם פוסט

 

באירוע הועלו הצעות לשינויים בחוק הקיים, חוק אשר מאפשר לפקיד סעד להתנהל באופן בלתי מרוסן ולקבל החלטות שרירותיות על גורלם של אלפי ילדים במדינת ישראל.

 

"חוק הנוער פועל לטובתם של העובדים הסוציאלים", כך אומרת איילה שטגמן פעילה חברתית בפתחו של הערב. "החוק מגבה את העובדים הסוציאלים ולא קיים כיום שום מנגנון המאפשר להורים לערער על ההחלטות הסופיות של פקידי הסעד. פקידי הסעד הם שקובעים מיהו ילד בסיכון, הם שקובעים אילו ילדים יוצאו מהבית והם שקובעים האם ניתן לערער על החלטותיהם שלהם עצמם".

 

לדברי שטגמן, שהינה אשת חינוך במקצועה, מדינת ישראל מובילה במקום הראשון בעולם בהוצאת ילדים מהבית באופן יחסי לגודל האוכלוסיה. מן הנתונים הרשמיים עולה כי כ-6,500 ילדים מוצאים מדי שנה מהבית לאומנה ופנימיות.

 

"כאשר קיימים מקרים במשפחות בהם קיים סיכון ממשי וחמור לשלומם של הילדים, העובדים הסוציאלים לעולם אינם שם כדי לפתור את הבעיה" אומרת שטגמן בהתייחסה לסדרת רציחות הילדים שאירעו לאחרונה בידי הוריהם. "ומנגד, הם משקיעים משאבים באיתור משפחות חלשות המהוות מטרה נוחה עבורם כדי שיוכלו להפעיל עליהן יד קשה".

 

שטגמן אף העבירה בקורת על רשויות הרווחה אשר מוציאות ילדים מביתם בקלות יתר בשל גירושי הורים. כ-50% מן הילדים מגיעים ממשפחות עניות ומשפחות בעלות קשיים אחרים.

 

"הבעיות המתעוררות במשפחות ניתנות לפתרון באמצעים חלופיים. במקרי גירושין יש להפעיל אמצעי גישור שונים לפתרון הסכסוך ולמשפחות עניות יש לתת תמיכה כלכלית". אומרת שטגמן.

 

בתגובה לדבריה של שטגמן, אמרה חנה סלוצקי, פקידת סעד ראשית לחוק הנוער כי "כאשר איננו מוציאים ילד בסיכון בזמן מעבירים עלינו בקורת, ומצד שני, כאשר אנו מוציאים ילדים מן הבית מאשימים אותנו כי אנו פועלים ביד קשה".

 

"צר לי שערב כגון זה מתקיים. קל להם להעביר עלינו בקורת אך במקביל הם אינם מסוגלים להציע לנו פתרונות חלופיים לטיפול בילדים בסיכון". אומרת חנה סלוצקי.

 

"האם אנו אמורים להתעלם מילדים שעוברים התעללות בידיהם הוריהם הנרקומנים או האלכוהוליסטים, או כתוצאה מתהליך קשה של גירושין?" שואלת סלוצקי.

 

סלוצקי טוענת כי תהליך הוצאת ילד מהבית הינו תהליך מורכב ומשתמשים בו רק כמוצא אחרון…

 

"עלינו להוכיח לשופט בבית המשפט כי עשינו כל שביכולתנו על מנת לעזור לילד במסגרת החיים במשפחה וכי הוצאתו מהבית נקבעה כאופציה האחרונה לפתרון…" אומרת סלוצקי.

 

דבריה של סלוצקי לא שכנעו רבים. את יעל שביתה בת ה-8 נלקחה בכפיה לאומנה לפני שנה וחצי זה בוודאי לא שכנע. יעל טוענת כי הוצאת בתה מהבית היתה לא הוגנת והתבססה על החלטה בה נקבע כי יש לפעול נגד הורים אשר מתנגדים לאופן התנהלותם של עובדי הרווחה.

 

"אויימתי מספר פעמים ע"י עובדים סוציאלים כי אם לא אשתף עימם פעולה הם יקחו ממני את בתי" אומרת יעל, גננת במקצועה אשר ביקשה להישאר בעילום שם.

 

יעל התגרשה מבעלה כתוצאה מהתעללות מינית שבוצעה על ידו בבתה עוד כשהיתה בת 4. יעל התנגדה לכך שהאב יפגש עם הילדה, אך העובדים הסוציאלים עמדו על כך שהילדה כן תיפגש עימו.

 

"העובדת הסוציאלית אמרה לבתי כי עליה להיפגש עם אביה וכי עליה לסלוח ולשכוח". אומרת יעל.

כאשר יעל ובתה סירבו להיפגש עם האב "פקידת הסעד הגיעה לבית הספר וחטפה את הילדה ללא ידיעתי" אומרת יעל.

 

בתה של יעל שוהה כיום במשפחה אומנת. "זו משפחה עם מעט חום ואהבה. בתי אינה מסתגלת שם ועוברת הזנחה. זהו מצב איום ונורא. הבאתי ילדה לעולם ולא נותנים לי לראות אותה" אומרת יעל.

 

יעל נמצאת כיום במאבקים משפטיים ארוכים ומייגעים להשבת בתה הביתה.

 

איילה שטגמן פועלת כיום עם חבר הכנסת גדעון סער בנושא. יזמה עימו הצעת חוק בנוגע לתיקון חוק שרותי הסעד הקובעת מנגנון מקצועי ומשמעותי יותר לערעור על החלטות פקידי סעד על הוצאת ילדים מהבית.

 

"אני מכנה את התהליך הזה של הוצאת ילדים מהבית בשם מערך הדממה" אומרת שטגמן. "החוק הוא לצידם של העובדים הסוציאלים. על התקשורת נאסר לדווח על מחדלים של עובדי רווחה בנושא הוצאת ילדים מהבית בשל החסיון החל על מידע בנוגע לילדים בסיכון, וכך יוצא כי הציבור אינו מודע כלל לנושא הכל כך כאוב הזה".

9 תגובות

  1. אוקטובר 24, 2008 בשעה 7:43 pm

    מלכתחילה – 2005 – עם צרופי לעילות ע"י עו"ד רז משגב, טענתי שאין כל דרך לשתף פעולה עם נשים גם לא בענין חטיפת ילדים (הכוונה איננה לנשים התומכות במאבקו של גבר היקר לליבן); טענתי לקיום ניגוד אינטרסים מובנה בין מאבקים מקבילים (פעמים אף סותרים) אלו; אתמול, כנס ממנו נדרשתי (כמובן, ב"רמז") להעדר, הוכחו הדברים, וחברי שהשתתפו בכנס, היכו על חטאם; אגב, הכנס היווה בעיני המשטרה במה ראויה לעצור את יקי.

    נכבדי הגברים והנשים התומכות בגברים: כך לא מנהלים מאבק.

    כך לא מגיעים לתודעת הנפגעים מגילויי הפליה מגדרית.

    כולנו חייבים לבחור הנהגה מקצועית וראויה, אשר תזכה ללגיטימציה רחבה ככל שרק ניתן ותהווה יד מכוונת למגוון פעילויות שמטרתן מיגור כל גילוי הפליה מגדרית דרך כניסה לבית המחוקקים הישראלי.

  2. אוקטובר 24, 2008 בשעה 9:15 pm

    אנו משפחה מקיבוץ משמר השרון בעמק חפר , אבא אמא ו4 ילדים בעל קיבוצניק דור שלישי בקיבוץ .

    כבר בשנה הראשונה לנישואינו , עוד לפני שנולדו הילדים נתקלנו בעוינות מצד חברי הקיבוץ אשר סירבו לקבל את נוכחותנו במקום והחרימו אותנו .
    מזכיר הקיבוץ נדב באור הדגיש בפני כי לעולם לא אתקבל לחברות בקיבוץ וחברי הקיבוץ לא יאפשרו לי לחיות בקיבוץ .
    הוא אף איים עלי כי אם לא אעזוב את הקיבוץ משפחתנו תהיה נרדפת על ידם .
    ניסינו לפנות לגישור אך ללא הועיל .

    לאחר לידת ביתי הבכורה ל. הגיעו לביתנו עובדי הרווחה מטעם הקיבוץ ,אשר החלו לבצע בביתנו מדי תקופה ביקורי בית . הם טענו בפנינו כי חיבים לתת להם להיכנס
    לבדוק את הבית בעוד שכיום אני מבינה כי על פי חוק זכותי להתנגד להכנסתם אלי הביתה .

    גרנו בדירת שני חדרים בגודל של כ30 מ"ר .לאחר לידת בתנו הקטנה , הרביעית במספר עברנו לדירה בקיבוץ . הדירה היתה מוזנחת ובמצב ירוד ולכן החלטנו לשפץ אותה . הקיבוץ התנגד לשיפוץ מטעמינו וחזר שוב להתנכל לנו .
    בעלי שעבד כלולן 14 שנה בקיבוץ פוטר מעבודתו בפתאומיות , וללא מכתב פיטורין . ללא מסמך פיטורין לא יכל גם לקבל דמי אבטלה . 3 חודשים חיינו ללא משכורת , ומקץ 3 חדשים הוא מצא עבודה חדשה אך נפצע קשה במהלך עבודתו ושכב שנה בבית עם רגל מרוסקת ו 3 ניתוחים .

    בנקודה זו שוב נכנסו עובדי הרווחה לסיפור אך הפעם החליטו לקיים ועדת החלטה .
    עמדתי מול 12 אנשי רווחה בועדת ההחלטה אשר איימו עלי כי אם לא אחתום על מסמכים לא אקבל עזרה לביתי . את התסקיר שהן כתבו סירבו למסור לי.

    בשל פציעת בעלי החלטתי לצאת לעבוד אך העובדים הסוציאלים דרשו מרופא המשפחה להימנע מלתת לי אישור עבודה {יש בידי הקלטה של שיחה עם הרופא }, דבר שהקשה עוד יותר על מציאת עבודה ודרדר את מצבנו הכלכלי .

    במהלך תקופה זו נחקרה ביתי הבכורה במשך שנתיים ע"י מנהלת בית הספר בשיתוף משרד הרווחה ומאחורי גבי .{יש בידי העתק של משך החקירה מהמשטרה }
    מנהלת בית הספר תחקרה אותה מדי יום אודות העובר עליה בבית עד לפרטי פרטים,שאלה שאלות מכוונות ודיברה איתה בין השאר על הרחקה מהבית ומשפחה אומנת . לאחר תקופה סירבה ביתי בתוקף ללכת יותר לבית הספר .
    נאלצנו לשלוח אותה בכפיה למרות התנגדותה .

    באחד הימים הילדה לא הגיעה מבית הספר . דאגנו מאוד שמא אירע לה משהו .
    הגענו מייד לבית הספר ומצאנו אותה מבוהלת בתוך חדר אליו הוכנסה .
    עובד סוציאלי (מוטי ויס )שהיה במקום לפת את חולצתי בחוזקה וקרא לעברי
    "את אמא מתעללת " "את אמא מתעללת " "את אמא מתעללת " השתחררתי מאחיזתו , סתרתי לו וברחתי מהמקום . בעודי מתרחקת שמעתי אותו אומר
    "יופי יש לי עוד מה לכתוב ".

    באותו הלילה הגיעו לביייתי 4 ניידות משטרה שטענו כי אני מסוכנת לביתי והיא נלקחה למרכז חירום.

    בחקירת המשטרה הואשמתי בהכאת ביתי במשך חצי שנה למרות שאין סימנים , אין אישפוזים , אין הוכחות ואף הילדה הכחישה זאת בפני חוקרת הילדים . מספר פעמים שלא הוכתה מעולם בחגורה .{כך נכתב עלידי עוו"ס מוטי וייס }

    למרות שהתיק נסגר במשטרה נותקתי מביתי החל מאותו יום ועד עצם הרגע הזה.
    מאז אותו יום עברה ל. ביתי מסכת יסורים הנמשכת עד היום :
    במהלך חצי שנה בלבד התגלגלה בין 4 פנימיות .
    בפנימית בית אפל אמר לה מנהל הפנימיה כי "יש לך אמא משוגעת "
    הילדה הוכתה ע"י מדריכה בשם ויקי , והיא עברה תאונת דרכים שהוסתרה מאיתנו .
    בפנימית טירת הילד אוימה על ידי ילדה ע"י סכין ומדריכה קראה לה זונה ושרמוטה (כשהמשטרה שמעה זאת ויש הקלטה )
    בפנימית הדסים הוכנסה לחדר עונשים כי ביקשה לחזור הביתה לאחר ששמעה בבית המשפט שיש כוונה להחזירה הביתה .
    בפנימית נרדים אסרו להיפגש או לשוחח עימי בטלפון והיא אינה יכולה לבקר בבית (10 חודשים )
    באחד הדיונים המשפטים אולצה באלימות להיכנס למונית ע"י פקידת סעד בכח.{בוקובסקי מילישטיין מיכל אשת השופט }

    בעקבות עדותה של בתי על קיום יחסי מין בי קטינים בפנימיה , עדות שפורסמה בערוץ 1 היא עוברת הפחדות ואיומים בפנימיה הנוכחית , נרדים בערד .
    אני רוצה לציין שאף אני כילדה שהיתי בפנימיה במשך 3 שנים ועברתי ניסיון לאונס בפנימיה . {תסתכלו עלי אני הוצאתי מהבית וביתי דור שני להוצאה מהבית }

    בועדת החלטה שנתקיימה לאחרונה קבעה פקידת סעד מחוזית כי יש להוציא את שאר ילדי מהבית אחד אחד .
    פקידי הסעד לא נימקו מדוע יש להוציא את ילדינו מהבית וכהרגלם הטילו איפול על
    הנושא. על שום מה ולמה ? מה חטאנו ומה פשענו ? אני לא יודעת
    (שלושת ילדי עם הסבתא בחוץ.)

    אנו עומדים כאן חסרי אונים מול הממסד המפלצתי הזה אשר נקרא משרד הרווחה ואשר צעד אחר צעד הורס את ילדינו ואותנו בשם קלישאה לא ברורה וחסרת תכנים
    ששמה " טובת הילד ואין מי שיעזור לנו לצאת מן הסיוט הרע והמפחיד הזה
    כל ערב אני מחכה לתקתוקי המשטרה על חלון חדרי האם הלילה
    יבואו לקחת את ילדי .

    תודה שהקשבתם לי .

    מוקדש לביתי לירון בת ה9 בת ערובה בידי הרווחה הכלואה בנרדים בערד
    לא אוותר עלייך לעולם מאמא .

  3. מוטי said,

    אוקטובר 24, 2008 בשעה 10:20 pm

    כל פעולה להעלאת המודעות למצב , תבורך. גם אם היא לא הגישה האופטימלית.

    כאשר אתה נמצא באפילת המערה אינך מדקדק בטיבו של הנר.

    המצב כיום במדינה הוא סדום ועמורה ממש. כאשר אותה התנהלות זוועתית זוכה לגיבוי תקשורתי מקיר לקיר , במקביל היא מנפקת דיסאינפורמציה לציבור.

    מכונת התעמולה התקשורתית משתמשת ברגשות הבסיסיים ביותר של חמלה על ילים ככלי לביצוע כל רשע וכל פשע.

    לא תיתכן שום מדינה מתוקנת בה מצב כזה הוא בגדר האפשר, על אחת כמה וכמה כאשר הוא מיושם בפועל בחסות השלטונות.

    זהו טירוף שחייב להיעצר ומייד !

  4. ג.וגם said,

    אוקטובר 25, 2008 בשעה 12:47 am

    כל הכבוד גברת שטגמן, תמשיכי כך ובמלא המרץ.
    זה!! זה הדבר האמיתי. כשחוטפים לנו את הילדים, זה הדבר הכי מצמרר שאפשר לחשוב עליו.
    ולך, סלוצקי המכשפה, לא כולם נרקומנים ומתעללים בילדם.
    מסתבר שיש גם הורים גרושים שלא הסתדרו בינהם, אבל אוהבים את ילדם אהבה גדולה מכל דבר אחר.
    אז זו הסיבה להרחיקם מבית? זו סיבה להרוס אותם עוד יותר? אה סלוצקי?
    מתי יכניסו אותך לכלא, שתרגישי מה זה "מוקצה"? גועל נפש שכמותך!!

    שטגמן, אל תרימי יד, כנסי בהם בכל הכוח שיגמר כל הסיוט הזה לכל כך הרבה ילדים קטנים וחפים מפשע, שסלוצקי וחברותיה הרסה את חייהם, וקטפה להם את הילדות.

    אני אישית מוכנה לעזור בכל מה שאוכל, ובעיקר להפסיק עם החארטה הזה שנקרא "שירותי רווחה" או בשפת הילדים המסכנים "שירותי הברחה" !!!

  5. לורי said,

    אוקטובר 25, 2008 בשעה 5:21 am

    לאמא לילדה בת 9 הכלואה בכלא נרדים.
    שמעתי את דברייך בכנס, וראיתי אותך עם שלושת ילדייך. את אמא מדהימה.
    מאחלת לך מכל הלב, שתזכי להחזיר את בתך לחקך. ראיתי את ההערצה שילדייך רוחשים לך. גרמו לך עוול אדיר. מאחלת לך שתהיי חזקה, ושיצליחו לעזור לך. אמן!

  6. אוקטובר 25, 2008 בשעה 6:03 am

    תודה לרונית שעזרה לי להעביר את המסר בבלוג הנהדר וצילמה את החדר של ביתי תמשיכי אלפי תודות , תודה לשרה שהביאה אותי לערב ולאילה שנתנה לי במה ללורי על דברייך המרגשים ,לכל המחזקים במלחמתי ליקי ויעקב איליה שמספרו הגדול למדתי על מלחמת הקודש שלא יהיה הורה או ילד כלוא בניגוד לרצונו בכלא הרווחה בפנימיות ויעבור את מה שביתי עוברת .
    לילדי שמהם אני שואבת את לחייך כל יום מחדש ולאהוב את החיים .
    ולביתי שהיום אני מבינה יותר למה אנחנו עוברות את זה שנעריך יותר כמה אנחנו חשובות ונהנה פי אלף כשתחזרי הביתה בקרוב אמן .
    מאמא שאוהבת את ילדיה יותר מכל ולא תפסיק להילחם

    ולחנה צלוסקי שישבה קרה קפואת פנים דמומת לב כיאה לפקידת סעד החתומה
    על גזר דינה של ילדי וילדים אחרים יש אנשים אחרי המספרים שאתם מוציאים
    מהבית יש משפחות שלמות לא הנדת עפעף וליבך אטום גם לנו יש זכות לחיות לא רק לך וחברותיך ..
    מאמא שאוהבת את ביתה לירון ולא תוותר לעולם לעולם על האפרוחית שלה .

    ללירון באהבה מאמא .

  7. יוחנן ויינינגר said,

    אוקטובר 25, 2008 בשעה 11:08 am

    רונית ג' מביאה את התירגום והקישור לכתבה בעיתון JPOST כסנונית ראשונה מהדיון הפורה על משרד הרווחה בסיכון בבית ציוני אמריקה ZOA בתל אביב ב-23.10.2008.

    כל הכבוד למארגני הערב, לאיגוד התקשורת והעיתונות בישראל, לאיילה שטגמן, לשרה קופרמן ועוד רבים וטובים. מעשה גדול. נתנו במה לאנשים במצוקה קשה. למשפחות שילדיהם הורחקו ואף נלקחו מהם. ערב הראיונות הרב גווני על "השמה חוץ ביתית של ילדי סיכון" האיר צדדים של משרד הרווחה מזוויות שונות גם מפינות נסתרות היטב.

    ישר כוח לאלה שמניסיון האישית שלהם דיברו. הורים, אמהות, אבות, סבים, וגם מתנדב לשעבר במרכז חירום. סיפוריהם מצביעים בשיטות מקולקלות ברשויות.

    אילה שטגמן (ליקוד) הציגה את הצעת החוק לקיים זכות עירעור להחלטות על הרחקת ילדים מבתיהים ע"י קיום ועדת בלתי תלויה. (ככתוב בסוף הכתבה על "מנגנון מקצועי ומשמעותי יותר לערעור על החלטות פקידי סעד על הוצאת ילדים מהבית".) ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) גם דברה.

    לרוב היה מתכון של ערב ראיונות. כולל ראיון קצר עם איציק מליק. גם פיני זוהר קרא מכתב על מערכת הרווחה והזכיר את בעית האשמות השקר ומתן צווי הרחקה/הגנה בשטח גירושין.

    משרד הרווחה ומערכת משפט המשפחה, הנאמנים לאכיפת החוק להגנת חסרי ישע, מלאים בכשלי עשייה ובכשלי אי-עשייה. לבתי משפט בענייני משפחה אין צורך בהוכחות בדוקות. לשופטים ולפקידות הסעד יש כוח עצום בלי בקרה ציבורית ממשית. הם עובדים בחסינות, בסודיות, בדלתיים סגורות. התערבות בלי ערבון אישית, הפעלת כוח בלי מגבלות ובלי אחריות.

    ד.נ. הערה לתגובה הראשונה הנ"ל של יורם: לא היבנתי מה "ניגוד אינטרסים מובנה בין מאבקים מקבילים". כמו יורם אני בתוך מחנה גדול של אבות מורחקים אף מנותקים מילדיהם בניכור הורי, באפליה מיגדרית, בעלילות שווא, בצו גורף ובמשפט אי-צדק. בכל זאת מתוך סולידריות באתי להקשיב על מצוקות אחרות אך מקבילות, קרובות.

    פגשתי אמהות הרואות את ילדיהן רק במרכז קשר. (כמוני, גם אני רואה את הילדה שלי רק בפיקוח במתקן רווחה.) גם פגשתי אנשים שילדיהם נלקחו למוסדות, לאומנה ולאימוץ. מצב שיכול לבוא כאן על כל משפחה שנקלעת לחוסר — לחוסר מזל ולחוסר פרוטקציה.

    ע"ש. יישר כוח גם לייקי וחברים מתנועת ילדינו שעמדו בחוץ. יעקב בן יששכר הוביל את הפגנה התמיכה והמחאה ממול בית ZOA כשופר מחוץ לשער. גם בני רייף, נשיא איגוד התקשורת והעיתונות בישראל שנתן חסות לדיון, התיחס בדבריו להפגנות בחוץ כסימן לחשיבות נושא הדיון. כאשר בחוץ במדרכה תחת השלט הגדול נגד חטיפת ילדים מכרו את הספר "ילדים רחוקים: קשר השתיקה סביב הרחקת ילדים ממשפחותיהם" (2006). (בהנחה ובברכת מחבר הספר רו"ח יעקב אליה שדיבר באולם והיה אחד השמות הבולטים בתוכנית.)

    חבל שתחפושת הליצן לא מנע את מעצרו של ייקי. אשרי המחאה שיש לה מפגין כמוהו, אשרי תנועת הזכויות שלנו (זכויות של ילדים הכולל זכויות משפחות, אמהות ואבות), אשרינו שיש לנו פעיל מוביל כמוהו.

  8. neliron said,

    אוקטובר 26, 2008 בשעה 7:03 pm

    הגיע הזמן לקום ליצור קבוצה לתעד ולחזק את ההורים בארגון אחד למנוע חטיפות נוספות של ילדים ולהמשיך לספר על מה שאתם עוברים על ידי רווחה מושחטת
    המקבלים כסף להוצאת ילדים מהבית .

  9. neliron said,

    נובמבר 9, 2008 בשעה 7:20 am

    נו מה קןרה גברים נרדמתם איפה אתם מה השקט למה אתם לא מתארגנים לשלוח נציג לכנסת שילחם לזכויותכם שיהיה לכם זכיוית שוות על הילדים שלכם , שאתם טובים גם למשמורת משותפת ולא רק לשנרור כסף על ידי ארגוני הנשים הרווחה .
    האם יש מישהו שרץ לכנסת או שהכל דיבורים אצלכם , ממשפחה שלא בוחרת לכנסת כי אין מי שמייצג אנשים חלשים .
    0543330943
    מזוג הורים נשואים לרווחה פושעת ונוקמת ורוצים להתגרש מפקידת סעד אונסת .


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: