תביעת נזיקין נגד פרקליטות מחוז צפון בגין התעללות בחשודה שזוכתה

הוגשה תביעה תקדימית נגד הפרקליטות המתארת כיצד נרדפה באופן מחפיר, גליה שוורץ אם חפה מכל פשע על ידי פרקליטות חיפה. המשטרה והפרקליטות מחזיקים בכוח אדיר היכול להתבטא בהרס חיי משפחה שלמה כאשר הם מחליטים להתלבש על חף מפשע ולהביא להרשעתו בכל מחיר ממניעים פסולים.

הדבר מדגיש את הצורך להפעיל ביקורת ראויה על גורמי האכיפה, דבר שלצערינו אינו קיים כיום.  תלונות שווא הן מכת מדינה.

 

מקור: נקים ישראל

 

כאן תמצות הדברים ובהמשך כתב התביעה כפי שהועברו על ידי ב"כ של גליה שוורץ.

נקווה שהתביעה דנא תשנה במקצת את גישתה של המדינה להפעלת פיקוח ראוי על גופי התביעה.

 

לבית משפט השלום בחיפה הוגשה ביום 10.7.08 תביעה של גליה שוורץ נגד פרקליטות המדינה בטענה כי פרקליטות המדינה ניהלה נגדה במשך שנים הליך פלילי רשלני וזדוני שבסופו של דבר הסתיים בזיכויה.

 

בכתב האישום הואשמה גליה שוורץ כי תקפה את בנו של בן זוגה מנישואיו הראשונים. התלונה למשטרה נגד גליה שוורץ הוגשה ע"י אמו הביולוגית של הילד (בנו של בן זוגה של גליה שוורץ).

 

בית משפט השלום בטבריה אשר זיכה את גליה שוורץ קבע כי אין לתת אמון במתלונן וכי עדות הילד בבית המשפט סותרת את עדותו בפני חוקרת הילדים, סותרת את עדות אמו וסבתו ונגד שאר העדים

 

גליה שוורץ טוענת בכתב תביעתה כי פרקליטות מחוז הצפון המשיכה בהליך האישום הפלילי למרות שהגיעה למסקנה כי אין סיכוי להרשעה.

 

גליה שוורץ טוענת בכתב תביעתה כי במהלך הדיון באישום כאשר התברר כי אין סיכוי למנוע את עדות הילד הגישה עו"ד שלוה לוין מפרקליטות מחוז הצפון תלונה שקרית ומפרכת למח"ש בגין הטרדת עד נגד בן זוגה של גליה שוורץ, שהוא שוטר על מנת להרתיעו מלהעיד בתיק לטובת התובעת.

 

התובעת טוענת כי עו"ד שלווה לוין הטעתה את מח"ש בתלונתה נגד בן זוגה במכוון והסתירה בתלונתה ממח"ש מידע וחומר חקירה שהיה בידיה בעת שמסרה את תלונתה, אשר אם היו בידי מח"ש טרם פתיחת החקירה, מח"ש כלל לא הייתה פותחת בחקירה.

 

התובעת טוענת כי הפרקליטה עו"ד שירי שחף אופק הדיחה את הילד לתת עדות שקר בבית המשפט.

 

התובעת טוענת כי פרקליטות מחוז הצפון חצתה את הגבולות כדי להרשיע תובעת חפה מפשע.

 

התובעת טוענת כי התובעת בתיק האישום, עו"ד שירי שחף שתקה ומילאה פיה מים שעה שהילד העיד בבית המשפט ושיקר במצח נחושה לשאלות בית המשפט בעוד שהיא עצמה ידעה שעד זה משקר במצח נחושה.

 

התובעת טוענת כי חוקרת הילדים התרשלה התרשלות חמורה שעה שקבעה כי הילד דובר אמת בעוד שבית המשפט קבע כי מדובר בילד "אשר עשה רושם של אדם צעיר בגילו, אולם הוא בעל ניסיון רב בכל הקשור במאבקים המשפטים שמנהלים הוריו. המתלונן הותיר בי רושם של אדם מניפולטיבי שאין לבסס הרשעה על דבריו."

 

התביעה הוגשה גם נגד אמו וסבתו של הילד (שלום בחיפה- ת"א 4720-07-0 בשל שקרים.)

 

לכתב התביעה

על אור שלום ותעשיית האומנה

קמפיין אור שלום

 

לאחרונה אנו מוצפים ב YNET בסיפורים "קורעי לב" ו"סוחטי דמעות" על ילדים עזובים ומוכי גורל אשר עברו את מקצת חייהם הקצרים במחיצתן של אמהות מרשעות או אבות אלכוהוליסטים. כולם עטורים בתיאורים מסמרי שיער אודות ילד מוזנח שנעל שתי נעליים שונות או ילד מוזנח אחר שנעל את הנעליים הפוך, או ילד שאימו שפכה אקונומיקה על כפפות השוער שלו. פשוט מזעזע….

 

את אשר אירע באמת בביתה של אותה משפחה ממנה נחטפו הילדים ע"י שירותי הרווחה לעולם לא נדע. למשפחה הזו אין נציג תקשורת שיוכל להביא לתודעת הציבור את הדרמה האמיתית שהתחוללה בבית עת באו קלגסי העובדים הסוציאליים וקרעו את הילדים מחיק משפחתם.

 

לסיפורי ה"זוועה" הללו יש תמיד צד תקשורתי אחד הוא הצד של משרד הרווחה, וקולן של המשפחות האומללות לעולם לא נשמע. הפעם משרד הרווחה יוצא בקמפיין בדמותו של ארגון אור שלום, אותו ארגון המגייס משפחות זרות שתשמשנה כמשפחות אומנה לאותם אלפי ילדים שנגזלו באכזריות ממורשתם, מסביבתם וממשפחותיהם.

תעשיית האומנה היא תעשיה מכניסה מאד שמגלגלת הרבה כסף ומפרנסת אינספור אנשים על חשבון מצוקתם של משפחות חלשות וילדים.

 

אור שלום – מלכ"ר ולא עמותה

 

בכתבה מצויין כי אור שלום הינה עמותה, אך לא ולא, אור שלום אינה עמותה. הנה תבדקו ברשם העמותות.

כמו גם באתר של אור שלום עצמה.

 

האם הינכם יודעים מה ההבדל בין עמותה ובין מלכ"ר? עמותה אינה יכולה לשלם שכר לחברי הועד, והיא מבוקרת על ידי רשם העמותות.

לעומת זאת, מלכ"ר עשוי לשלם משכורות גבוהות לעובדים, וזוהי דרך טובה לבנות עסק קטן, שבו הארגון הוא ללא כוונת רווח, אבל המקימים של הארגון, והעובדים בו הם בוודאי רוצים להרוויח.

 

משרד הרווחה מוציא מכרזים לנושאים שונים, למעונות למפגרים, לחולי נפש, וגם לאומנה.

הזוכים במכרזים, זוכים למימון נדיב. אם הזוכה היא עמותה, (למשל אקי"ם) אז יש פיקוח ציבורי על הכסף.

אם הזוכה הוא מלכ"ר (יש הרבה ארגונים פרטיים שנותנים שירותים למפגרים), אז אין פיקוח ציבורי על ניהול הכספים, אלא על ניהול השירותים בלבד.

בכל אופן, לא נראה סביר שעיתונות תיתן שירותי יח"צנות לארגון פרטי ולכן, כפי הנראה, מצויין בכתבות בYNET כי אור שלום הינה עמותה…

 

כמה כסף מכספו של משלם המיסים מבוזבז על אומנה?

 

מפקחת האומנה הארצית שלווה ליבוביץ' הצהירה כי עלות ממוצעת של אחזקת ילד באומנה היא 45,000 ₪ בשנה, כלומר 3,750 ₪ בחודש. 2500 ילדים שוהים ברגע זה באומנה, קרי עלות כוללת של כ-112 מליון ש"ח מוזרמים מדי שנה לתעשית האומנה.

 

עלות זו כוללת אף את משכורתם של עובדי אור שלום, את משכורתם של העובדים הסוציאלים אשר מנחים את המשפחה האומנת וכן החזרי הוצאות שונות למשפחות האומנה. החזרי הוצאות אלו כוללים: תשלום לפסיכולוגים (פסיכולוגים מתפרנסים מאד יפה מילדי האומנה, לעיתים רק עלות זו מגיעה לכדי 4,000 ₪ לחודש לילד), תשלום לצהרונים, תשלום לקייטנות ועוד.

 

מיותר לציין כי כאשר הילדים נמצאים בחזקת הוריהם הביולוגים העניים, משרד הרווחה לא מממן להם קייטנות, פסיכולוגים ועוד. אם הילד יגיע למשפחה אומנת עשירה היא תזכה למימון נדיב מצד משרד הרווחה.

במסמך זה של משרד הרווחה מצויינים תעריפים שונים של אחזקת ילד במשפחת אומנה. שימו לב בעמוד 2 איך משרד הרווחה מתאר ילדים חריגים כילדים מופרעים.

 

הרבה סמים פסיכיאטרים מתגלגלים בתעשית האומנה

 

תעשית התרופות הפסיכיאטריות היא תעשיה שמגלגלת הרבה כסף. בעוד שאנטיביוטיקה נוטלים כשבועיים בשנה הרי שסמים פסיכיאטרים נוטלים מדי יום, כל השנה ולכן הרווח של יצרני התרופות מהן הוא עצום.

 

על מרבית הילדים במשפחות האומנה כופים עובדי הרווחה ליטול סמים פסיכיאטרים כגון ריטלין, קונצרטה, ריספרדל ועוד. במקרים רבים נותרים ההורים הביולוגים חסרי אונים נוכח הפקעת זכויותיהם להתנגדות למתן סמים פסיכיאטרים לילדם השוהה באומנה.

 

הנה כתבה על עובדים סוציאליים שחטפו ילד בן 8 למשפחה אומנת ממבשרת ציון שסיממה אותו בסמים פסיכיאטרים כדי שיהיה לה שקט בבית. הילד התנגד למתן הסם ובסופו של דבר, לאחר מאמצים רבים חזר הביתה לחיק משפחתו הביולוגית.