הרשלנות הפושעת של עובדי הרווחה בישראל

אז מתי יחלו בהליכי עונשין נגד עובדים סוציאלים שסרחו כדי שאלו יבינו סוף סוף את משמעות המילה אחריות?

או לחילופין מתי יבטלו את משטרת הרווחה ויעבירו את הטיפול למשטרת ישראל?

עד מתי ימשיכו הכלבים לנבוח והשיירה תמשיך לעבור?

 

שירותי הרווחה התרשלו באיתור מצוקת האם

 

השבוע גילתה לנו התקשורת כי האמא שרצחה את בנה בים היתה מוכרת לשירותי הרווחה. שירותי הרווחה ערכו אצלה ביקור בית בעקבות דיווח של בית החולים וולפסון וקבעו כי מדובר במשפחה "נורמטיבית". (אז תיזהרו לספר על המצוקות שלכם לרופאים, אתם עלולים למצוא עצמכם הורים שכולים ללא ילדים)

 

שירותי הרווחה התרשלו באבחנתם וקבעו על בסיס "התרשמות" בלבד שהכל בסדר. בנוסף לכך, מוסיפים שירותי הרווחה פשע על פשע בכך שבמקום להוציא ממנה את הילד הם מוציאים במקביל רבבות ילדים ממשפחות חפות מפשע ומעבירים אותם למוסדות סגורים, שוב רק על סמך "התרשמות".

 

מדוע שירותי הרווחה מתרשלים באופן תדיר באבחנתם כאשר ילדים שיש צורך להוציאם מהבית אינם מוצאים וילדים שאין צורך להוציאם מהבית כן מוצאים. (אלו הם מרבית הילדים).

 

התשובה לשאלה זו טמונה במילה אחריות.

 

פקיד סעד הוא אדם שאינו אחראי למעשיו

 

חוסר לקיחת אחריות הוא פתח לצרות גדולות

 

פקידי הסעד בפועל חסינים מפני אחריות למעשיהם ובתור שכאלה אין להם בעיה להשתולל עם האבחנות השגויות שלהם משום שהם יודעים שאף אחד לא יתבע אותם בנזיקין על רשלנות. אף אחד לא יתבע אותם על גרימת מוות בעקיפין של ילד ואף אחד לא יתבע אותם על גרימת נזקים קשים לילדים השוהים במוסדות אליהם שלחו אותם.

 

במקרה זה האמירה "אדם זה אינו אחראי למעשיו" מאפיינת באופן מובהק את עובדי הרווחה. אסונות ממשיכים לקרות והם ממשיכים לטעות ללא אפשרות שיתנו על כך את הדין.

 

כמעט כל מקצוע בחיים דורש אחריות, קופאית בסופרמרקט צריכה לתת דין וחשבון על קופה לא מאוזנת, עובדת נקיון תפוטר על כך שלא ניקתה את הבית כמו שצריך, אבל עובדת סוציאלית אשר אמורה להכריע בדיני נפשות שזה התחום הרחב ביותר מבחינת אחריות משום מה מוגנת מפני השלכות מעשיה הנלוזים.

 

איך יתכן שמנכ"ל של חברה מפוטר אם החברה נקלעה להפסדים כספיים ופקיד סעד ראשי שגרם לרשלנות פושעת ממשיך לכהן בתפקידו כאילו לא קרה דבר?

 

ברגע שמטילים עליך אחריות, אתה יודע מראש שאם לא תהיה מחושב בעבודה אז תפוטר ואולי תיתבע לפיצויים, כאשר נופלת עליך מלוא כובד האחריות אתה תעשה את העבודה בשיקול דעת נכון תוך מחשבה בריאה ומעמיקה. כאשר אתה פטור מאחריות הכל פרוץ ואיש הישר בעיני יעשה.

 

ליקויים חמורים במדדים לקביעת ילדים בסיכון

 

מקרה האמא הרוצחת הוא עוד מקרה אחד מיני רבים בו עובדים סוציאלים קובעים חוות דעת על סמך "התרשמות". תארו לכם שבית המשפט ישלח אדם חף מפשע לכלא על סמך "התרשמות"? (וזה קורה לצערי יותר מדי בבתי הדין לעניני משפחה) ברור בעליל כי אין לעובדים סוציאלים כלים ומדדים אמיתיים ואובייקטיביים לקביעת חוות דעת מאוזנת, כמו במקרה הזה של חוות דעת שהתבססה על סמך "התרשמות" סובייקטיבית של עובד סוציאלי כזה או אחר. וכמו במקרים רבים אחרים בהם הופכים טפל לעיקר ועיקר לטפל.

 

הטענה מצד עובדים סוציאלים כי אינם יכולים לצפות מראש טרגדיות כאלו או לחילופין לא  יכולים להפריך או לאשש חשד כלפי משפחה כזו או אחרת ולכן לא מוכנים לקחת סיכונים ובשל כך קורעים באופן מיותר רבבות ילדים מהוריהם. טענה זו טומנת בחובה את המסקנה כי מקצוע העבודה הסוציאלית במתכונתו הנוכחית קרי משטרת הרווחה הינו מקצוע מיותר משום שהוא משולל כל תהליך קבלת החלטות מובנה ולכן יש לבטלו ולהעביר לאלתר את האחריות לידי משטרת ישראל ומערכת בתי המשפט.

 

העובדה כי מרבית העובדים הסוציאלים אינם לוקחים סיכונים ומטרטרים משפחות רק בשל חשד כזה או אחר ללא שום ראיות מוצקות ובדיקה מעמיקה מוכיחה כי לא קיים אצלם כושר שיפוט כלל שאם היה קיים כזה הם לא היו מוציאים ילדים מהבית בסיטונאות אלא בודקים כל מקרה לגופו ומגיעים למסקנה כי רבבות ילדים הוצאו מביתם שלא לצורך, ומנגד מאות ילדים בסכנת חיים פוספסו על ידם בשל בדיקות מרוחות שלהם.

 

תארו לכם שבשכונה מסויימת בעיר דרומית, 30% מבני הנוער מבצעים פשע כזה או אחר, כלומר ישנה הסתברות של 30% שילד שגדל באותה שכונה יהיה עבריין בעתיד. אם עובדים סוציאלים היו שוטרים הגישה שלהם היתה, "בואו לא ניקח סיכון ונכניס מראש את כל הילדים לבתי כלא כי 30% מהם ממילא יהיו עבריינים, אז כדי לנטרל את העבריינות נסגור את כולם מראש במקום סגור". זוהי בדיוק הגישה של פקידי הסעד כלפי משפחות במצוקה, מפתחים חשד שהינו בד"כ חסר כל ביסוס ומוציאים במהירות את הילדים מהבית על סמך ניבוי עתידות תמוה.

 

עומס עבודה, האמנם?

 

עובדי רווחה ברשויות המקומיות עובדים בממוצע 75% משרה בלבד, ובמקביל מייצרים תכולת עבודה מלאכותית כדי להגדיל באופן פיקטיבי את עומס העבודה שלהם.

 

מרבית הילדים המוגדרים בסיכון אינם ילדים בסיכון כלל, אך על מנת להצדיק את המחדלים שלהם ואת הרשלנות הפושעת בגין אי איתור ילדים בסכנת חיים הם טוענים כי טרגדיות קורות משום שהם "כורעים תחת העומס".

 

לא משנה כמה תקנים תוסיפו להם זה לא יעזור, הם חולים במחלה סופנית, שמה "תרצת נפוצה" ואחד הסימפטומים שלה הוא "אנו כורעים תחת העומס".

 

תארו לכם מנכ"ל חברה שנקלעה להפסדים כספיים שמתרץ בפני דירקטוריון המנהלים שההפסד נובע מ"עומס עבודה…"? לא רק שישלחו אותו מייד הביתה גם יחשבו שמשהו משובש אצלו בראש.

 

תראו לי פקיד סעד אחד שפוטר בגלל רשלנות מקצועית.

 

מי מפקח על המפקח?

 

בשנת 2006 הושעתה עובדת סוציאלית בריטית למשך שנתיים בשל עבודה צדדית שלה כנערת ליווי.

עובדי רווחה, עוסקים בדיני נפשות ואינם נדרשים לעבור מבדקי אישיות, אמינות ויושרה. הכיצד?

 

בניגוד למנהל תקין לא קיימת כיום בקורת חיצונית על פעילות עובדי הרווחה. פקידי הסעד מנהלים את עצמם ומחלקים שבחים ובקורות לעצמם בחדרי חדרים וחס וחלילה שתצא פיסת לכלוך החוצה, אל התקשורת.

 

נציב פניות הציבור במשרד הרווחה הוא גם דובר משרד הרווחה ומצב זה יוצר ניגוד אינטרסים, מיותר לציין כי נציב פניות הציבור במשרד הרווחה אף הוא עובד סוציאלי…

 

לא קיימים למעשה קריטריונים ברורים על פיהם מחליטים להוציא ילד כזה או אחר מהבית ומצד שני להשאיר ילד בסכנת חיים בבית. הכל נעשה עפ"י כללי אצבע: "אינטואיציות", "התרשמויות", "תחושות בטן"…

מה שכן טוענים רבים מן האנשים שעובדים מול משרד הרווחה הוא שקיימות מכסות להוצאת ילדים מהבית ויש למלא אותן.

 

בחו"ל פקידי סעד שהתרשלו עומדים למשפט

 

להבדיל מישראל, באנגליה וארה"ב עובדים סוציאליים שהתרשלו עומדים למשפט.

 

עובדים סוציאלים שהתרשלו בפרשת דניאל בת 14 מארה"ב שהוזנחה למוות עומדים עתה למשפט. כמה אירוני שאותם עובדים סוציאלים הפעילו שוב כושר שיפוט לקוי בכך שהוציאו קודם את ילדי האם שהינם עצמאים ומתפקדים למשפחה אומנת ודווקא ילדה משותקת בעלת צרכים מיוחדים השאירו אצלה בבית. (האם בגלל שקל להם לקבל יותר תגמולים על ילדים בריאים מאשר על ילדים חולים משום שלילדים בריאים יש יותר ביקוש במשפחות אומנה מאשר ילדים חולים?)

 

מן העובדת סוציאלית הבריטית ליסה ארתורוורי נשללה האפשרות לעבוד בעתיד עם ילדים בשל הזנחתה את מקרה הילדה ויקטוריה שנרצחה בידי קרובי משפחה.

 

2 תגובות

  1. ניב עמית said,

    אוגוסט 31, 2008 בשעה 4:39 pm

    אז התשובה לשאלתך שברישא למאמר מצוין זה פשוטה מאד:

    כ ש י ב ו א ה מ ש י ח !!!

  2. ספטמבר 1, 2008 בשעה 2:52 am

    ערב טוב !
    אתחיל באימרה "איש מאחיו אומץ ישאף"…
    ובזה נוכחתי בביקוריי במשרד מפוקפק זה.
    תמיד אמרו,"אנו סבורות",או "הגענו להחלטה"… למניעת אחריות,ותביעות משפטיות, שמתם לב ?
    החמור מכל,"וועדת החלטה" האף שאין לה מעמד חוקי אך זה מבצר להסתתרות.
    נו…10-14 נציגות באות 'ליום כיף'.
    בתמורה לחתימה על מסמך.
    זה חלק מבזבוז משווע של משרד מסואב זה,והעומד בראשו.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: