פעוטה תפוצה ע"י אמה ובי"ס שהתרשלו במשמרתם

המקרה אירע במהלך יריד חנוכה בבית ספר ולאחר שאמה של הפעוטה התרשלה בהשגחה עליה. בית המשפט חייב את הנתבעות בתשלום פיצוי ואת האם בשיפוי

 

איריס פרחי | NFC

 

י.פ. (קטינה) ילידת 22/2/02 עברה תאונה מצמררת, בחודש דצמבר 2003, בהיותה כבת שנתיים. הקטינה הגיעה ליריד חנוכה בבית הספר "אורה ושמחה" עם אמה, אחיה התאום ושתי אחיותיה הבוגרות והחמישה ישבו לאכול. כשהאם הגישה לאחים אוכל, קמה הקטינה ממקומה והסתובבה בכיתה שעוצבה כמסעדה לרגל היריד. האם הורתה לבת הגדולה להשגיח על הקטינה אלא שבטרם הספיקה לעשות כן, נתקלה הקטינה, תוך שניות, בפלטה עליה הונח סיר עם מרק רותח ונפלה לתוכו. מומחה מטעמה קבע שנגרמו לה כוויות ב-7% משטח גופה. בכתב תביעה שהגישה הקטינה לבית משפט השלום בירושלים נגד בית הספר "אורה ושמחה" (נתבע 1) וחברת הביטוח איילון בע"מ (נתבעת 2) טענה שהנתבעים התרשלו כשהשאירו סיר מרק רותח, ללא השגחה, במקום נגיש לקהל וגרמו לה לנזקים ממוניים ולא ממוניים במחדלם.

 

בכתב ההגנה טענו הנתבעות שאמה של הקטינה אשמה בתאונה כשלא השגיחה על בתה ולא הרחיקה אותה ממקור סכנה. הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה והגישו הודעת צד ג' נגד אמה של הקטינה. האם השיבה להגנתה שלא ניתן היה למנוע את התאונה שכן מרגע שהקטינה קמה מהשולחן ועד לרגע שנפלה לסיר המרק הרותח, חלפו שניות בודדות.

 

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, קבע השופט רם וינוגרד, שנתבעת 1 התרשלה והוא חייב את הנתבעות לשלם לקטינה 44,000 שקל בגין נזק לא ממוני הכולל עוגמת נפש בתוספת 2,000 שקל בגין הוצאות. אמה של התובעת, צד ג', חויבה לשפות את הנתבעות בסכום השווה לסך 10% מהחיוב שהוטל עליהן. סכום הפיצוי יופקד בחשבון על שם הקטינה ויימסר לה בהגיעה לגיל 18. "בעצם נפילתה של הקטינה לתוך סיר המרק יש כדי להקים את יסודות הכלל בעניין הדבר מדבר בעדו, שהרי אין ספק שהיה על בית הספר לדאוג לכך שמרק רותח לא יימצא בהישג ידם של המבקרים במקום".

 

השופט וינוגרד, קיבל את עדות האחות, שהאירוע נמשך שניות ספורות והקטינה ניגשה לכיוון הסיר ונפלה לתוכו לאחר שהתנגשה בו. השופט קבע שעדות זו אמינה ומהימנה ונתמכה בעובדות חיצוניות.

 

השופט הוסיף שיש לקבוע אשם חלקי על האם: "מאחר וזו הבחינה בסיר עם כניסתה לחדר, וידעה שהיא מטופלת בארבעה ילדים, מהם שניים שגילם כשנתיים, היה עליה להימנע מלשבת בשולחן המרוחק מטרים ספורים ממקור סכנה גלוי. למצער, היה עליה לנקוט בזהירות רבה לאחר קבלת ההחלטה לשבת בחדר, ולמנוע כל קימה מהשולחן בפרט של ילד שטרם מלאו לו שנתיים שסקרנותו עולה לאין שיעור על זהירותו. האם הבהירה כי שעה שהיא מטופלת בארבעה ילדים עליה לחלק את תשומת לבה בין כולם. ממילא ברי שאין באפשרותה להשגיח על ילדיה מהסכנה הגלויה לעין הנשקפת מסיר ובו נוזל רותח, והיא משליכה יהבה על הצוות במקום כי ימנע את הסכנה. נראה כי העדר השגחה קשור בטבורו גם לעצם ההיוותרות במקום… את עיקר המשקל יש לתת לעובדה שעל אף הימצאות במקום בו קיימת סכנה, לא נקטה האם צעדים מספיקים להבטיח כי הילדים, הרכים בשנים, לא יקומו ממקומם וישוטטו בסמוך לסיר בו הבחינה".

 

יחד עם זאת קבע השופט שרשלנותו של בית הספר חמורה יותר: "אשמתו המוסרית של בית הספר, שיצר את המפגע ולא טרח לסלקו אף כי הזמין למקום הורים וטף, עולה לאין שיעור על זו של האם שהחליטה להישאר במקום ולא השכילה לאחוז בתובעת מיד עם קומה מהשולחן. בנסיבות אלה הגעתי למסקנה שיש לייחס לאם אחריות כ'מעוולת במשותף' בשיעור של 10%".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: